השבוע היתה יום הולדת לחבר הכי טוב שלי בעולם הגייז, ארי הירושלמי, שמלאו לו 27. פיניתי את הלו"ז, העמסתי מצלמת אינטרנט חדשה שקניתי לו כמתנה אחרי שבביקור האחרון שלי אצלי הבנתי שהישנה כבר לא מתפקדת, צירפתי לה כמה טי-שירטס שקיבלתי במסגרת איזה קידום מכירות וארי נדלק עליהם, וחשוב מכל, הבאתי איתי טייק אווי של סושי מעולה מסושה, כי לאחרונה הוא הזכיר כמה בא לו סושי.
החיוך המאושר שנמרח על כל פניו כשראה מה הבאתי, היה שווה הכל. גם החיבוקים והנשיקות שקיבלתי ממנו. אמא שלו הצטרפה לסושי, שהיה - מסתבר - הראשון שאכלה בחייה והיה ממש נחמד. הסושי היה טעים וממש ליקקנו את האצבעות. אחר כך הלכנו לחדר להתקין את מצלמת האינטרנט החדשה והטובה.
אחרי ההתקנה סיפר לי ארי שמשום מה לא שמו אותו בדף הראשי של אטרף למרות שנהוג לעשות זאת למי שיש לו יום הולדת. בדיקה קצרה גילתה את הסיבה, שהיתה נעוצה בהעדר תמונת פנים ראשית גלויה. בהמלצתי הוא החליף את התמונה הראשית ושם תמונה אחרת שצילמתי אותו לפני כמה חודשים בחוף געש. זו היתה תמונה מרהיבה. רואים בה את ארי השחום עולה רטוב מן הים ושיערו הארוך מבהיק בשמש...
כמה שעות אחר כך כבר סיפר לי ארי שהוא הוצף במבול של הודעות. שאלתי אותו אם היה שם מישהו שווה, והוא אמר שלא ממש חיפש וכבר נמאס לו לענות תודה לכל המברכים. אמרתי לארי שהמצלמה אוהבת אותו ולא פלא שהציפו אותו בהודעות וארי רק אמר לי שהוא אוהב את הצלם :)
הפעם האסוציאציה שלי על ונוס העולה מן הים הביאה אותי לשיר משנת 1969 של להקה הולנדית בשם Shocking Blue והשיר הוא Venus:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
