כמו שכבר רמזתי או הזכרתי על קצה המזלג בפוסט זה או אחר, שחר לא התעלה על השריטות שלו ולא התקשר. אחרי ההודעה האחרונה שלו שבה אמר שאכן השאיר את הכרטיס שלו פתוח כדי לשרת את עקרון חצי הכוס המלאה, אמרתי לו את הדברים הבאים:
"שחר יקירי,
אני מקווה שנמשיך למלא את הכוס הזו יותר ויותר ככל שנכיר יותר טוב. יש לי המון מה לומר אבל לפעמים אני חושש שאני מדבר יותר מדי. אולי עכשיו אחרי שאחנו יודעים היטב מה שנינו מחפשים ומה הרגישויות של כל אחד מאיתנו, הגיעה העת לקצת יותר מעשים? מייחל ליום בו אוכל לחבק אותך בלי חשש ולהרגיש את חום גופך נמזג לתוך שלי... אני מהלך על ביצים ומנסה שלא לשבור אותן בטעות, אבל אני חייב לומר לך דבר אחד: אני רוצה מה שאתה רוצה. לא פחות ולא יותר. בוא נפזר את מסך הערפל :)"
שחר שתק ולא ענה. שבוע שלם הוא שתק שתיקה רועמת למדי שהוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים, עד שהגיעה תשובתו המאכזבת מאוד: "היי, אין לי כוחות להתמודד עם התחלה חדשה כרגע. אני די חסר אמונה ולכן איני חושב שמן הראוי שאסחוב אותך לעבר אי-ההחלטיות שלי".
ניסיתי שלא לוותר כל כך מהר כמוהו כי ייחלתי שיקרה משהו בינינו ואחרי שנרגעתי מהאכזבה שלחתי לו, בנסיון אחרון להציל את מה שעוד לא קרה, את ההודעות הבאות:
"אתה לא מתחיל אפילו להבין כמה חבל לי שאתה מרגיש ככה :(
אני גם לא מבין למה הכל צריך להיות בהחלטות גדולות, אפשר גם לקחת הכל צעד צעד... מה דעתך?"
"ועוד משהו: אם חוסר האמונה שלך הוא לגבי, אז פספסת בגדול ידידי. אני one of the good guys ואפילו לא גרדת את הקצה של הטוב שיכול להיות לנו אם נהיה ביחד, את כל מה שיש בתוכי ורק מחכה לבחור הנכון לתת לו את זה.
הסיכוי ששני גברים כמונו, שנמצאים במצב דומה, שמחפשים בדיוק אותו דבר ושאפילו למרבה המזל גם נמשכים זה לזה, בכלל יתקלו זה בזה בכל הג'ונגל הזה, הוא כל כך קלוש, שזה מעציב שאתה מוותר על זה כל כך בקלות.
לא בא לך חשק לתת לזה הזדמנות? לא בא לך לתת לעצמך הזדמנות למשהו טוב אחרי כל המרורים שאכלת בשנים האחרונות? לא בא לך לתת לנו סיכוי לעתיד טוב ורגוע יותר? יהיה אשר יהיה, שחר, נעמת לי מאוד..."
שתי ההודעות האחרונות שלי לשחר, נותרו ללא מענה. רציתי משהו שמעבר לסקס בלבד שמשאיר אותי עם תחושה של חוסר, רציתי משהו שמתחיל בחום אנושי, אינטימיות ואולי ממשיך גם הלאה. רציתי מאוד שזה יקרה עם שחר, אבל הוא לא גילה שום סימנים של רצון להזיז את העגלה התקועה של מערכת האי-יחסים שלנו מהבוץ. אולי הוא עוד יתעשת מתי שהוא בעתיד ואולי אחרי הפוגה מסוימת אנסה שוב. כבר שנתיים וחצי אני מנסה ועוד לא ויתרתי, כי אני מאמין שיכול להיות לנו טוב יחד. אבל עד שזה יקרה, אני לא מתכוון להשאר על hold ולחכות לו. אולי הזמן שלנו עוד יגיע ואולי לעולם לא, אבל לטנגו הזה צריך שניים ואני לא הולך לרקוד אותו עם עצמי.
לשחר אני מקדיש את השיר המופלא של אואזיס - Stop Crying Your Heart Out משנת 2002, אשר מילותיו מדברות בעד עצמן:
"Hold up... hold on... don't be scared
You'll never change what's been and gone
May your smile... Shine on... Don't be scared
Your destiny may keep you warm.
Cause all of the stars have faded away
Just try not to worry you'll see them some day
Take what you need and be on your way
And stop crying your heart out.
Get up... Come on... why you scared
You'll never change what's been and gone"
באופן מפתיע למדי, כמה ימים אחרי שכתבתי את ההודעות האחרונות לשחר, הכרתי מישהו אחר, אקרא לו גבי, והוא בן 42. נפגשתי איתו ללא ציפיות למשהו מעבר לסטוץ ובדיעבד הסתבר שגם לו לא היו ציפיות, אבל כשנפגשנו, הענינים התגלגלו באופן קצת שונה מהצפוי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
