פילבוקס

כן, אני ושחר, 35, כבר שכבנו. לא, זה עדיין לא היה טוב כמו שאני רוצה שזה יהיה וכמו שאני יודע שזה יכול להיות, כי שחר עצר וקטע את זה בדיוק ברגע שהתחלנו לתפוס תאוצה. שחר חרדתי מאוד לענין מחלות, אז אפילו שעשינו את זה עם קונדום יש דברים שהוא לא מוכן לעשות. סקס מוגבל כזה וחלקי כזה הוא לא מה שאני ממש רוצה ולא משהו שאני מרגיש טוב במיוחד איתו, אבל זה מה יש בינתיים.

שחר אומר שהוא אף פעם לא עושה סקס, אפילו שמדובר בסקס מוגן, אלא אחרי בדיקות ובדיקות חוזרות אחרי חודשיים, אבל איתי הוא חרג מהכלל הזה, אמנם באופן חלקי, אבל חרג. האם הוא עשה את זה רק בגלל שאני מחרמן אותו כל כך או שזה אומר שהוא נקשר אלי? עדיין אינני יודע. אני מקווה שזו הסיבה השניה.

שחר התנצל שהוא לא היה משוחרר כמו שאני אוהב בסקס, שהוא גמר ועצר אותי מלהמשיך, שהוא לא עושה דברים מסוימים וכובל אותי כך. אמרתי לו שאני מבין. אמרתי לו שאני שמח שהוא נהנה ושהסקס אינו הדבר החשוב ביותר ביננו ושיש לי סבלנות לחכות. שחר חייך והבטיח שיפצה אותי בגדול אחר כך. נו טוב, שיהיה. לתקופת הביניים הזו אני כנראה אמצא פתרונות אחרים, כי את הצורך הגופני צריך עדיין לספק איכשהו.

אמרתי לשחר שהרבה יותר חשוב לי זה שיפתח את הלב שלו בפני, שיהיה שקוף בפני, שיתן לי הרגשה שאכן נכנסתי לחייו ולא רק שנכנסנו למיטה יחד. אמרתי לו שאני מחפש איתו משהו שונה לגמרי, והוא אמר שהוא יודע ושגם הוא רוצה את זה אבל יקח לו זמן. המשכתי לחבק ללטף ולהתנשק איתו ללא הרף גם אחרי הסקס, וגם לדבר. שחר  חייך ואמר לי שהוא אוהב את הדרך שאני מבטא אהבה, ואני אמרתי לו שאני אוהב שהוא אומר את זה. מאוחר יותר כשסיפרתי על כך לידידי לירון, 25, הוא אמר: "משפט יפה, אבל ברור שיאהב את הדרך שאתה מבטא אהבה ואת הדרך שאתה עושה אהבה" ויכולתי ממש להרגיש אותו מחייך שם מצידו השני של קו הטלפון.

כבר באותו יום הלכתי לעשות בדיקות, ששחר יהיה קצת יותר רגוע. הבדיקות יצאו תקינות למרות שהן משקפות את המצב של חודשיים לאחור. בעוד חודשיים אעשה בדיקות חוזרות, וגם שחר. אולי אז הוא ירגיש חופשי ומשוחרר איתי בסקס, אבל אני מקווה שהרבה קודם לכן הוא ירגיש חופשי ומשוחרר איתי מהבחינות האחרות. שחר עצמו אומר שזה באמת לא לעניין שאין לי את הטלפון שלו. אומר, אבל בינתיים לא נותן, כי אז הוא ירגיש שקוף לגמרי ויש לו עדיין מעצורים נפשיים לעשות זאת. אמרתי לו שקשר טוב ואמיתי חייב להיות מבוסס על הדדיות, והוא יודע זאת. מפלס החרדות שלו יורד אט אז ככל שאנחנו מכירים יותר, וזו רק שאלה של זמן עד שזה יגיע. כשזה יגיע אדע שעלינו על דרך חדשה, אני רק מקווה שזה לא יקח לו יותר מדי זמן להגיע לשם.

והפעם רשות הדיבור לשירו של בוב מארלי משנת 1977 - Is this love: