שחר: חג שמח יקירי, לך ולמשפחה
אני: חג החרות בפתח וקצת עצוב שאתה עדיין לא יכול להרגיש בו בן חורין.
עצוב לי, כי בחג הזה הכל היה יכול להיות אחרת...
יכולנו להיות משוחררים מתחושת הבדידות, משוחררים מהחיפוש המתמיד אחרי משהו שהסיכוי למצוא אותו באטרף הינו כמו הסיכוי למצוא מחט בערימת שחת, משוחררים מעכיבות, משוחררים מהדחקות, משוחררים ממעצורים, משוחררים מעצב.
בחג החרות הזה יכולנו לתת דרור לרגש ולדרור למיניות. בחג החרות הזה יכולנו להיות להיות מאושרים ויכולנו להיות יחד, אבל תחת זאת נותרנו עבדים. עבדים לפחד...
בחג החרות הזה, כשאני מסתכל סביב, אני מבין שגם כשאדם מוקף באנשים שאוהבים אותו, הוא עדיין יכול להרגיש בודד.
וברגעים כאלה כשאני חושב עליך, יקר שלי, אני נזכר בשיר הזה, יותר כמשאלת לב למשהו שיכול היה להיות ולא היה:
לפעמים יש בי געגועים מוזרים לדברים שלא קרו ואולי לא יקרו לעולם... חג שמח
למי שמתענין בכמה סיפורים או הגיגים שכתבתי בעבר וקשורים לפסח ומן הראוי להזכירם שוב עם לינק מתאים בלחיצה על שם הפוסט, לטובת הקוראים שטרם הספיקו לקרוא אותם:
אביב הגיע, פסח בא [סיפור גיי-אירוטי]
פרשת בני ישראל במצרים, גרסת הבמאי הגיי-אירוטית-קינקית
הגדה של פסח בנוסח גיי-אירוטי + סיפור "הלילה הזה שתי פעמים"
ובהזדמנות זו אני רוצה לאחל גם לכל הקוראים חג חרות שמח וחופשה נעימה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
