פילבוקס

דותן, 26, שיחק איתי משחק מלוכלך. משחק בסקס, אינטימיות ורגשות. למרות כל החשדות לא ידעתי עד אתמול מה המשחק שלו היה, וכשידעתי כבר היה מאוחר מדי.

אחרי שבועיים של שכרון חושים בהם נפגשנו חמש פעמים לסקס חושני ומטריף ללא מעצורים, אחרי זיגזג תמידי בין "בלי רגשות" לבין "אני עוד אתאהב בך בסוף", אחרי מסרים סותרים בין הרצון לבלעדיות איתי לבין אמירה שלו: "אני רוצה שתמצא בחור צעיר, תזיין אותו ותקרע אותו", אחרי שאמר שלא מפריע לו עם מי אהיה ומה אעשה, העיקר שאספר לו ואחרי שסיפרתי לו שהייתי עם מישהו והוא הגיב בהתחרמנות על הפרטים והוסיף שטוב עשיתי כי לא תמיד יוכל להיות איתי והוא לא רוצה שאחכה לו, אחרי ארבעה שבועות נוספים בהן לא נפגשנו כלל ובהן כל פעם שקבענו או כל פעם שהזמין אותי לבוא, זמן קצר אחר כך הוא ביטל בנימוקים תמוהים ומעורפלים, ארבעה שבועות בהן הוא לא הסכים לנהל איתי שיחת טלפון אחת, אלא רק סמסים או מסרים קצרים וחרמניים במסנג'ר, אחרי שכל נסיון שלי להבין מה בעצם הוא רוצה ולמה אם הוא כל כך רוצה אותי אנחנו לא נפגשים, ארבעה שבועות שבהן הוא ייבש אותי ללא שיחות ללא הסברים ותוך סלאלום בלתי פוסק שלא הבנתי, הייתי צריך להבין שהוא משחק בי, אבל התעקשתי שלא להבין.

הוא שיחק בי במשחק פסיכולוגי של "בוא נראה כמה אני יכול לשגע אותו ואיך הוא יחזיק מעמד במשחק הזה". משחק של "בוא לא נגיד לו באמת מה אני רוצה ונעשה כל מאמץ כדי לבלבל אותו ונראה אם הוא ילך לכיוון שאני באמת רוצה שילך".

סוף המשחק החל אתמול בסמס תמים של "מה קורה?" המשיך בפרובוקציה קטנה של: "אתה זוכר אותי בכלל?" והמשיך בשאלה הרגילה שלו "נפגשת עם גברים אחרים?"

נאמן לכנות שהבטחתי לו ולתגובה הקודמת שלו בה דירבן אותי להמשיך בכך כשסיפרתי לו פעם שאכן נפגשתי עם מישהו בתקופה שחלפה מאז פגישתנו האחרונה, עניתי לו גם הפעם בחיוב, ושאלתי מה איתו.  והוספתי גם כמה אני חושב עליו, רוצה אותו ומתגעגע אליו.

דותן שלח לי שתי הודעות: בראשונה הוא אמר שלא נפגש עם אף אחד אחר בארבעת השבועות שחלפו מפגישתנו האחרונה, ובהודעה השניה יצא המרצע מהשק. נשימתי כמעט נעצרה כשקראתי את המילים הבאות: "נשמה, הרסת הכל בזה שפגשת אחרים... היית מיוחד בעיני וזה נגמר... מאחל לך כל הטוב שבעולם."

התנהגותו של דותן בארבעת השבועות האחרונים שחקה אותי ואת רגשותי עד דק. מצב הרוח שלי נע בתקופה זו בין תקוות ליאוש. מה שהציק לי יותר מכל הוא לא עצם העובדה שלא נפגשנו, אלא העובדה שאני לא יודע למה, ועוד יותר מכך, העובדה שדותן לא ממש מנהל איתי שיחה על הנושא, אלא בורח ומתחמק כל פעם שאני רוצה לדבר. לא זו בלבד, אלא שבמו ידיו הוא ממש דחף אותי לזרועותיהם של אחרים. כל התקופה הזו שאלתי את עצמי: "למה?" ולא היתה לי תשובה. עכשיו ידעתי שזה היה סוג של משחק מלוכלך. סוג של מבחן.

אמרתי לו כמה מילים על כל המסרים הסותרים, על כך שהוא כאילו בכוח דחף אותי לעבר אחרים, על סערת הרגשות שהוא עורר בי ועל מה שאני מרגיש וחושב [אחרי שחודש שלם עצרתי את עצמי מלדבר על כך כי הוא ביקש "בלי רגשות"]. שפכתי הכל אך בקצרה, כי קשה להתבטא ממש בסמס. ניסיתי עוד להציל משהו אבל ידעתי את האמת. אצל דותן, מרגע שהוא מחליט לחתוך, אין שום דרך חזרה.

תשובתו של דותן היתה קצרה: "אני מודה לך ולוקח אחריות מלאה על ההשתבשויות בדרך".

תם ונשלם. נותר לי רק דבר אחד לומר לו, אך אין לי מושג אם הוא הבין אותו. בשביל להבין את המסר שהיה מקופל במשפט הקצר שכתבתי לו, צריך להכיר את הסרט "הנסיכה הקסומה" ולאהוב אותו כפי שאני אוהב אותו. המסר האחרון שלי לדותן היה המשפט הבא: "כמו שנאמר בסרט הנסיכה הקסומה: As you wish".

אסיים בשיר שכאילו מתבקש - Chris Isaak - Wicked Game משנת 1989:

I never dreamed that I'd meet somebody like you.

And I never dreamed that I'd lose somebody like you.

What a wicked game to play, to make me feel this way.

What a wicked thing to do, to let me dream of you.

What a wicked thing to say, you never felt this way.

What a wicked thing to do, to make me dream of you