את עדי, 30, פגשתי לסטוץ אחד לפני חצי שנה. נמשכתי מאוד למראה הרזה - חטוב - בהיר - גברי - נערי שלו, הכימיה היתה טובה, אבל הסקס עצמו [מבחינתי] לא היה מי יודע מה, אם כי הוא מאוד נהנה. למרות זאת, בגלל שהוא לא חי בארץ בכלל ומעוד כמה סיבות שלא כאן המקום לפרטן, הבנתי שזה ישאר סטוץ חד פעמי שלא יחזור. נתתי לו את ברכת הדרך ואמרתי לו שהיה לי לעונג להכיר אותו.
לא חשבתי שאשמע ממנו שוב, אבל כנראה שבזמן של חרמנות, נזכרים בי לפעמים. כך התגלגלה השיחה ביננו הפעם:
הוא: היי, מה נשמע?
אני: שלום, מה שלומך חתיך? אתה בארץ?
הוא: כן באתי ממש ליומיים לאיזה משהו לא צפוי. אני, כמה בנאלי, חרמן, וכך נזכרתי כמה טוב אתה במיטה...
אני: אשמח להפגש... מתי?
הוא: זה בטח לא יצא כי אני חוזר מחר לפנות בוקר כבר.. אתה חרמן?
אני: עליך, בוודאי :) מצידי אני עולה עכשיו על הרכב ובא...חחח
הוא: יאו.... זה היה מטורף אז, אני לא רגיל למישהו כ"כ חזק בסקס
אני: אז ניטרף שוב... חזק חלש, לאט, מהר, העיקר עמוק וחם :)
הגוף שלו מושך אותי מאוד. הנחמדות המבוישת שלו מוסיפה עוד משהו. הכימיה נהדרת, גם אם מדובר בסקס בלבד. היה נעים, חם, חושני, מרטיט. אחד הסטוצים הטובים ביותר שהיו לי. הפתעה גדולה לטובה. היה וואוו.
אין לי מושג למה נזכרתי בשיר הזה בקשר לעדי, אולי בגלל הוואוו שיש בפזמון...
Vengaboys - We're Going to Ibiza!
, 1999:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
