כמו אליס שהגיעה ל- wonderland שלה, כך אני מרגיש כבר כמה שנים בכל הקשור לעולם הגברים והגייז. על מה ולמה תיכף תשמעו. איך הצעד הראשון של אלכוהוליסט בדרך לפכחון? - הכרה במציאות. הפוסט הזה הולך להיות הכרה במציאות העגומה שלי. האמת הערומה שלי. וידוי אישי וחושפני. אבל לפני הכל נעימה מקסימה שאני מכיר ומצאתי שמתאימה לפתוח את פוסט הזה:
Bert Kaempfert - Wonderland by Night משנת 1961:
עד לפני שלוש שנים לא היה לי סקס עם גבר או בחור או נער, באף תקופה בחיי. זה לא שלא רציתי, זה שלא חלמתי, זה לא שלא פינטזתי, אבל לא עשיתי כלום. אולי זה הפחד להיות שונה אולי זה רק מחסור בהזדמנויות מתאימות ואולי הכל ביחד. במציאות האמיתית שלי לא חוויתי שום דבר מכל חוויות המין והאהבה הגברית שסיפרתי עליהם בכל הסיפורים שכתבתי בתקופה שעד לפני שלוש שנים.
עד לפני שלוש שנים לא חוויתי שום סוג של זיון עם זכרים. לא אנאלי ולא אוראלי, לא אקטיבי ולא פסיבי. אפילו לא נשיקה. אפילו לא חיבוק. אפילו לא מגע מרפרף של עור חשוף בעור חשוף.
עד לפני שלוש שנים לא נפגשתי עם אף הומו בחיי. אפילו לא הכרתי בעולם האמיתי אף הומו באופן אישי, לפחות לא מישהו שידעתי שהוא הומו. כלום.
עד לפני שלוש שנים כל כך ערגתי וייחלתי למשהו מכל הדברים האלה, למשהו שמעולם לא היה לי ושחשבתי שכנראה גם לא יהיה לי לעולם. עד לפני שלוש שנים הרגשתי חסר וחשבתי שכנראה אשאר עם ההרגשה הזאת, כי עד לפני שלוש שנים לא הכרתי משהו אחר.
ולמה בעצם? - כי אני גבר נשוי שחצה את גיל הארבעים ואני נמצא עמוק עמוק בארון. כלפי חוץ אני חי כסטרייט לכל דבר ואיש ממשפחתי ומחבריי לא מעלה על דעתו שאני שונה מהם במשהו. למען האמת, אף אחד בכל העולם הגדול והרחב הזה לא ידע עד לפני שלוש שנים שאני נמשך גם לגברים, חוץ מהקוראים של הבלוג שלי ושל הסיפורים שלי, אבל גם הם בעצם לא ידעו מי אני.
מאז ימי נעורי אני נמשך לבני מיני, במקביל למשיכה לבנות. המטוטלת נעה בין המשיכה האחת לאחרת, פעם המשיכה האחת חזקה יותר ופעם האחרת אך תמיד שני הכיוונים האלה חיו בתוכי במקביל. היתה תקופה שבנות משכו לי בעיקר את מחלקת הלב ובנים בעיקר את מחלקת הזין, עד שהגיעה הבחורה שתפשה את שני המחלקות האלה גם יחד ולזמן מסוים חשבתי שעבר לי, אבל טעיתי.
ככל שמדובר בבנים לא עשיתי עם תחושות המשיכה האלה כלום עד לפני שלוש שנים. את האמת הזאת פיזרתי פה ושם בסיפורי, חושף כל פעם טפח כזה או אחר ממני, אך דואג להסתיר אותו בערימות של קש וגבבה ולעטוף אותו בהרבה עטיפות של דמיון. במרוצת ארבע וחצי השנים האחרונות מאז התחלתי לכתוב סיפורים וביתר שאת במהלך התקופה מאז שפתחתי את הבלוג הזה ועד לפני שלוש שנים, כתבתי הרבה על עולם הגייז והביסקסואלים. כתבתי סיפורי אהבה, אירוטיקה וחרמנות בין גברים, בחורים או נערים. הכל היה דמיון.
אמנם בכל הדמיון הזה עד לפני שלוש שנים השתרבבה לה פה ושם דמותי האמיתית, כפי שהיתה יכולה להיות אם לפני שנים רבות לא הייתי הולך בדרך בה הלכתי, אבל כל קשר בין הסיפורים לבין המציאות שלי היה מקרי בהחלט. יצרתי לי עולם וירטואלי שלם של מציאות אלטרנטיבית שלא היה העולם האמיתי שלי. אולי הוא היה העולם שאני שואף אליו, אולי העולם שהייתי יכול לחיות בו באיזה עולם מקביל, אבל אולי זה רק סמפטום של "הדשא אצל השכן ירוק יותר" וזה הכל. כי מה ידעתי בכלל עד לפני שלוש שנים על משיכה לגברים? על אירוטיקה עם גברים ועל אהבת גברים? כלום. הכל היה אצלי בראש בלבד. בדמיון. בפנטזיות הכמוסות.
היום בדיוק לפני שלוש שנים נגעתי לראשונה בגבר, נישקתי לראשונה גבר ועשיתי סקס ראשון עם גבר. הגבר הראשון שלי היה מאור, בן 24, נערי שחום וחמוד, והקשר איתו נמשך כחודש. כשהבנתי שאני נהנה מהפנטזיות עליו יותר מאשר הסקס איתו וכשהבנתי שאני לא אקבל ממנו יותר מסקס בלבד, לא הרגשתי טוב עם זה וסיימתי את הקשר.
אחרי מאור הכרתי את מקס בן ה- 38, גבר נשוי ממוצא רוסי, שהיה הגבר הראשון שאיתו למדתי ליהנות מסקס עם גברים ולמדתי גם להתרגש איתו. היינו בקשר כמעט חצי שנה עד שזה נגמר. מאז מים רבים זרמו בנהר ועוד נותרו נהרות רבים לחצות כמו בשיר שאיתו בחרתי לסיים את החלק הזה של הוידוי החושפני שלי.
UB40 - Many Rivers To Cross משנת 1983:
שנה טובה וחג שמח לכולם
המשך יבוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
