זו משימה קשה ביותר לצמצם לעשרה רשימה של מאות ואלפי ספרים שקראתי בחיי. אני מניח שבכל יום נתון זכרוני היה מביא אותי לרשימת ספרים מובחרים אחרת אבל ככל הנראה הספרים שבחרתי היו מוצאים את דרכם לרשימה הזו בכל מקרה.
בעיה נוספת היא התחום הספרותי. זה יכול להיות מדע בדיוני ופנטסיה, רומנים היסטורים, סאגות משפחתיות או סתם רומן טוב. אני אוהב תחומים שונים ובכל אחד מהם אני יכול למצוא עשרה ספרים שימלאו לבדם את הרשימה, אז איך עושים את הרשימה נכונה וגם מייצגת?
אחרי כל ההתלבטויות, זו הרשימה שלי, נכון לרגע זה, אשר מקום של כבוד מיוחד שמור בה לסגנון המדע בדיוני והפנטסיה. תחום זה שבעבר הצית את דמיונו והעשיר אותו מאכלס רבים מהספרים שאהבתי. אהבת התחום הזו, לצערי, נטועה די רחוק בעברי, אבל זכרתי לה חסד נעורי.
1. קץ הילדות - ארתור סי קלארק
את הכבוד אתן ראשית דבר לספר המדע הבדיוני הראשון שקראתי אי פעם. אני זוכר עד היום את המורה לספרות שהיתה לי בכיתה יא' שגרמה לי בפעם הראשונה בחיי, לא רק לאהוב ספרים [כי תמיד אהבתי] אלא גם לאהוב את מקצוע הספרות. היא היתה מורה לא שגרתית שאמנם לימדה אותנו את החומר שצריך ללמדו, אבל מה שהיה מעניין במיוחד בשיעורים שלה היתה הגישה והרוח החופשית. הרצון שלה לקחת סיפור ולעשות ממנו לא סתם חומר נלעס לבגרות אלא בסיס לדיון, טריגר לחשיבה ולהרהור על סוגיות כאלה ואחרות בחיים. יום אחד נכנסה המורה זהו לשיעור ואמרה שקראה לאחרונה ספר מדע בדיוני מיוחד בשם "קץ הילדות" של ארתור סי קלארק. קראתי ונתפסתי חזק.
בסיפור עצמו חייזרים שליטים מגיעים מעולם מפותח בהרבה משלנו ומכתיבים לאנושות מה עליה לעשות. כתוצאה מכך לכאורה הפך כדור הארץ לגן עדן. אין יותר מלחמות, רעב, חולי ופשע. בני האדם חיים ברווחה ונשאלת השאלה: ''לאן ממשיכים מכאן?''
פה ושם יש ספקנים ששואלים האנושי. מהי מטרתם של השליטים? מדוע באו? ומהו המחיר אותו עתידה האנושות לשלם תמורת חסדיהם?
2. תשעה נסיכים לאמבר - רוג'ר זילאזני
עם כל הכבוד לסדרת שר הטבעות של טולקין, ויש הרבה כבוד, הרי שבתחום הפנטסיה, שהינו תת תחום במדע הבדיוני, הספר המועדף עלי הוא תשעה נסיכים לאמבר.
זהו הספר הראשון בסדרת אמבר המופלאה של רוג'ר זילאזני, העוסקת בתולדותיה של ממלכת אמבר, המקום האמיתי היחיד ביקום. עולמנו שלנו אינו אלא פרי הזייתם ושעשועי-דמיונם של תשעת נסיכיה, המתקשרים זה עם זה באמצעות קלפי-הטארו המסתוריים, המצאתו של הגמד המטורף דבורקין. אלא שמלכה של אמבר נעלם, ודבורקין איננו עוד, ובין בני המשפחה פורצת מריבת-דמים, העתידה לערער את אמבר עצמה ובעקבותיה את כל העולמות שבראו נסיכיה.
סדרת אמבר כוללת עשרה ספרים, שנכתבו בשתי סדרות בנות חמישה ספרים על אחת. בין התקופה בה נכתבה הסדרה הראשונה לבין התקופה בה נכתבה השניה, מפרידות שנים רבות והדבר ניכר, לדעתי, גם באיכות הכתיבה. באופן אישי אהבתי הרבה יותר את הסדרה הראשונה ומבחינתי הסדרה יכולה היתה להסתיים שם, אבל כמובן שכשיצאה הסדרה השניה לאור לא יכולתי להתאפק. קראתי ונהניתי, אם כי נהניתי פחות בהרבה מאשר נהניתי מחמשת הספרים הראשונים.
3. גר בארץ נוכריה - רוברט היינלין
גר בארץ נוכריה הוא סיפורו של מייק, שגודל בידי בני המאדים ומגיע לכדור הארץ הזר והמוזר לו. מייק עובר מסע של הבנת המשמעות של להיות אדם ועם מהות קיומנו כבני אנוש. למייק יש כוחות על אנושיים אבל הוא כמו ילד שגדל בעולם תמים ונאור ונקלע לעולמנו הקר והמנוכר. מייק מוצא לו במהרה חברי אמת בזכותם הוא לומד על העולם הקשה שהגיע אליו בדרך עדינה ומלאת חמלה. את המטען הזה כבוגר הוא לוקח הלאה ויוצר חברה המוציאה את הטוב מכל העולמות. הספר נוגע בשאלות פילוסופיות כמו קיומו של האלוהים ומשמעות החיים. בשורה תחתונה זו היא אחת היצירות המקסימות ונוגעות ללב שקראתי.
4. המוסד - אייזק אסימוב
זוהי סדרה בת שבעה ספרים שנכתבה בשלבים. ראית נכתבה הטרילוגיה "המוסד השמימי", "מוסד וקיסרות" ו- "המוסד האחר", אבל אחר כך הוסיף אסימוב עוד ספרים שחלקם קדמו לה כרונולוגית בציר הזמן וחלקם הם המשכה העתידי. אישית, אני חושב שהטרילוגיה המקורית יכולה היתה לעמוד בפני עצמה והיא השיא בכתיבתו של אסימוב.
בסדרה עוסקת בתולדות הקיסרות הגלקטית גוססת שהוגה תכנית להקמת שני מוסדות בקצוות המנוגדים של הגלקסיה", שמהם תצמח בהכרח האימפריה החדשה; אימפריה זו תשליט מחדש סדר בין טריליוני האנשים ומיליוני הכוכבים המיושבים שבגלקסיה. המוסד האחד – מרכז של ידע מדעי ושל קידמה שממנו תצמח ההנהגה הפיסית – נמצא במרכז רוב סיפורי הטרילוגיה המקורית. המוסד האחר – מקום ריכוזם של הפסיכוהיסטוריונים – נועד להישאר תמיד מאחורי הקלעים ולפקח מרחוק על התכנית. בכל הסיפורים הראשונים, המוסד הראשון מונהג באמונה על-ידי הנתיב שהתוותה לו התכנית ואין למנהיגיו ברירה אלא לנקוט בהחלטות "הנכונות" שיקדמו את התוכנית לדרך הנכונה. כצפוי, התוכנית מסתבכת ככל שהזמן עובר והדבר בולט במיוחד בספרי ההמשך.
5. שוגון - ג'יימס קלאוול
שוגון הוא רומן היסטורי, שזה אחד התחומים האהובים על ביותר. אהבתי בספר את מפגש התרבויות [נושא חביב עלי במיוחד] ואת השינוי שעובר הגיבור, מלח אנגלי, עם העולם הזר ומוזר של יפן הפאודלית של המאה ה- 16.
מתוך ויקיפדיה - ג'ון בלאקתורן (המקבל מהיפנים את הכינוי אנג'ין, נווט, מאחר שהם לא יכלו לבטא את שמו), נווט והקפטן בפועל של ספינת הסחר ההולנדית אראסמוס, נקלע לחוף יפן כאשר ספינתו התרסקה. הוא נכנס לשירות טורנגה, מצביא פיאודלי רב עוצמה השולט במישור הקאנטו (קוונטו), האזור של טוקיו העכשווית, ומתאהב במריקו, מומרת לנצרות אשר קרועה בין דתה לבין תרבותה, אשר לא מקבלת את הנצרות.
על אף קבלת הפנים העוינת, בלאקתורן לאיטו מבין את היפנים ואת תרבותם, ולבסוף לומד לכבד אותם מאוד. נקודת מפנה בעלילה היא נסיונו של בלאקתורן לבצע ספוקו (התאבדות טקסית). גם היפנים לומדים לכבד את ה"ברברי" ולבסוף הוא מקבל את התואר סמוראי והטמוטו. לבסוף, הוא מתאחד עם צוותו המקורי ונדהם לראות עד כמה הוא התקדם מדרך החיים האירופית הממוצעת.
6. רוחות מלחמה + מלחמה וזכרון – הרמן ווק
מתוך ויקיפדיה – זהו אפוס מלחמתי רחב יריעה, העוסק בקורותיה של משפחתו של קצין צי אמריקני, ויקטור "פאג" הנרי, אש ר מצליחה להמצא בכל נקודות המפתח בהן מתרחשים האירועים הן בתקופה שקדמה לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה (נושאו של החלק הראשון "רוחות מלחמה") והן בתקופת המלחמה עצמה (נושאו של החלק השני "מלחמה וזיכרון"). המדובר ביצירה בת אלפי עמודים, שבה פורש ווק את השקפתו על המלחמה ועל האירועים דרך עיניהם של הגיבורים, המעורבים בכל אירוע משמעותי במהלך המלחמה. הספר כולל תיאורים מפורטים של קרבות, ומציג דמויות היסטוריות רבות, גרוזוולט וצ'רצ'יל המעורבות בחיי הגיבורים, ומשפיעות עליהם. חלק ניכר מן היצירה מוקדש לשואה, כאשר אחת מן הדמויות, הפרופסור המומר אהרון ג'סטרו, ואחייניתו נטלי, הנשואה לאחד מבני משפחת הנרי, נלכדים באיטליה עם פרוץ המלחמה, וגורלם היהודי מוביל אותם עד לאושוויץ. נקודת הראות של ווק בספר הינה יהודית וציונית, ומסקנתו בסיום הספר היא כי הקמת מדינת ישראל הינה כורח היסטורי.
הערה שלי: אחד הדברים שאהבתי במיוחד בספר הוא שהוא מסופר מכמה נקודות מבט של כמה דמויות מפתח בתקופה סוערת זו, האמריקאי, היפני, הגרמני והן מנקודת מבטו של היהודי. הסאגה לוקחת אותם ואת גורלם לעבר עתידם הקודר הן בתקופה שקדמה למלחמה [שבעיקרה כלולה ב"רוחות מלחמה"] והן בתקופת המלחמה עצמה [בעיקה ב"מלחמה וזכרון"]. אמרתי כבר שרומן הסטורי או פסבדו-הסטורי הוא אחד מהדברים שאני אוהב במיוחד בספרים?
7. אופטימיות נצחית - לני רביץ
אחד הספרים המשעשעים שקראתי מעודי. באופן אישי ישבתי לקרוא את הספר דווקא בנסיבות קשות, בשהותי בבית חולים ליד אימי החולה, כאשר מישהי מחברותיה הביאה לה את הספר כדי לעודד קצת את רוחה. אימי לא ממש היתה במצב לקרוא באותה עת ואני ישבתי שם, קורא וצוחק עד דמעות, במין מחזה סוראליסטי שכזה. מדי פעם היתה אימי פוקחת את עיניה, מחייכת ומבקשת שאספר לה מה הצחיק אותי כל כך. הקראתי לה משפט או שניים והיא חייכה במבט עייף ונאנחה כמה חבל שאין לה כוח לקרוא בעצמה. אהבתי את רוחו, שנינותו וההומור המיוחד של לני רביץ, בספר שנכתב אכן במין אופטימיות נצחית שכזו שאני מאוד מזדהה איתה. בשאיפה לפחות...
8. כמעיין המתגבר/מרד הנפילים - איין ראנד
למרות שמדובר בשני ספרים נפרדים, מבחינתי הם תאומים סיאמיים שלא ניתנים להפרדה. ספרים על רוחו העצמית של האדם הנונקונפורמיסט, בדמויות הגדולות מהחיים שיצרה הסופרת ברוב כשרונה. ספרים מרתקים לאין כמוהם, גם אם לא הזדהיתי לגמרי עם הפילוסופיה האינדווידואליסטית קיצונית שלה, יכולתי להזדהות עד מאוד עם המאבק של היחיד בחברה ועם היכולת לשמור על דעתך ועמדתך למרות כל מה שאומרים לך.
9. אפיקורוס בעל כורחו – יהושע בר יוסף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
