כבר מזמן אמר לי דותן, 26, שבסוף אני אצטרך לשים לו טבעת, אבל מאז זרמו מים רבים בנהר. עברנו שני משברים של פרידה וחזרה. בפעם הראשונה הוא יזם את החזרה ובפעם השניה אני. אחרי הפעם השניה דותן היה הרבה יותר סגור והרבה פחות מוכן לקשר שיחרוג מעבר לסקס טוב ומענג.
רציתי יותר. כל הזמן רציתי יותר, ודותן ידע את זה אך לא פתח לפני את סגור ליבו. לכאורה הוא הסתפק בקשר מיני, שהיה טוב עד מאוד, אבל מתחת לפני השטח רחשו רוחות אחרות שלא הבחנתי בהן. קיוויתי שהן שם, האמנתי שעם הרבה סבלנות הוא גם ישחרר אותן לחופשי, אבל לא יכולתי להיות בטוח. יש מצבים בחיים שהטיימינג והמומנטום חשוב יותר מכל וחששתי שאולי כבר איבדנו את הרגע שלנו. לפני כמה שבועות הבנתי שיתכן ששום דבר לא הלך לאיבוד, אלא רק היה תלוי על בלימה וחיכה לרגע הנכון לבצבץ החוצה. באחת הפגישות דותן העלה שוב את נושא הטבעת. הבנתי שאם הוא חזר לכך, אולי הרגש החל לבצבץ מהמקום בו קבר אותו דותן לפני זמן מה.
יום או יומיים אחר כך החל החל דותן לגלגל את כדור השלג הזה כשדיבר איתי על חלום [או שמא פנטזיה] שלו, וזה הלך בערך כך:
דותן: "שקעתי בחלום הזה שאתה מקדש אותי..חחח היה לי נחמד עם המחשבה ומוזר גם."
אני: "האמת שגם אני חשבתי על כך... יש בזה משהו מיוחד במחשבה הזו. אתה אולי תצחק, אבל התחלתי לחפש באינטרנט איפה מוכרים טבעות לגברים."
דותן: "אני מתרגש-באמת :)) יש לי המון טבעות ואני לא הולך איתם... כי אני רוצה משהו מיוחד ממישהו מיוחד... ומה אני אכין לך?"
אני: "את הלב שלך, או חלק כלשהו ממנו, אני לא צריך יותר ... :))"
דותן: "אהבתי מאוד :))"
אני: "אני רוצה שתדע כמה אתה חשוב לי - ברצינות. אני רוצה שתפתח ואני רוצה לחזק את הקשר שלנו".
דותן: "כבר קיבלתי טבעת מהבחור הראשון שהיה איתי. היינו ילדים שמשחקים משחקים של גדולים, היום זה שונה."
אני: "אתה חושש?"
דותן: "מעט... כי זה ידרוש ממני הרבה, אבל אני חושב שזה יהיה נכון."
אני: "זה עושה לי המון לדעת שאתה חושב כך. אני רוצה לנשק אותך עכשיו..."
דותן: "מתוק שלי"
Madonna - Open Your Heart, 1986: