שבוע חלף מאז שדותן השתחרר ממילואים, ועוד לא נפגשנו. אני מנסה לגלות סבלנות ללחצים שלו בעבודה, לימודים, עיסוקים שונים ומשפחה, אבל נראה לי שהסבלנות לא תחזיק שבוע נוסף.
שלושה ימים אחרי שדותן חזר ממילואים ואמר לי שהוא גמור מעייפות ושנדבר, הוא גם הואיל בטובו לענות להודעות ששלחתי לו. הוא אמר שעדיין אין לו טלפון, שהמחשב שלו קרס והוא משתמש באופן זמני במחשב של אחיו ואין שם מסנג'ר, שהוא שונא להכנס לאטרף אבל נאלץ לעשות את זה כדי שיוכל לדבר איתי מאחר וזו דרך התקשורת היחידה שלנו עכשיו ושהוא אוהב אותי. אז אמר. זו לא חוכמה רק לומר.
"מחר אני אקנה טלפון ואתקשר אליך" הוא אמר באחת השיחות שלנו, אבל שבוע חלף והוא לא מצא לעצמו את הזמן לעשות את זה. אולי יש לו דרים חשובים יותר לעשות מאשר לקנות טלפון כדי לשוחח באופן נורמאלי עם הגבר שהוא "אוהב". תכלס זה נראה לי מוזר. אני לא מבין איך בחור עסוק כמוהו שכל הזמן בריצות ממקום למקום ומעיסוק לעיסוק יכול להסתדר בלי טלפון. סביר יותר שיש לו טלפון לעניני העבודה והעיסוקים שלי שהוא לא מוכן לתת לי אותו, כדי שיוכל למדר אותי מתי שרוצה. אולי יקנה טלפון השבוע ואולי לא, אבל המשחקים האלה מעיבים על הקשר שלנו יותר ויותר.
אחרי שהוא חזר לדבר איתי, הוא כבר לא מקפיא את הכרטיס שלו באטרף כל הזמן, מותיר כביכול איזה שהוא ערוץ תקשורת שאני יכול לשלוח לו הודעות. פעם ביום הוא גם משתדל לענות להודעות האלה ולנהל איתי איזו שיחה, שאבין שהוא עדיין שם, אוהב ומתגעגע כביכול.
הוא מדבר אלי אהבה, אבל הוא לא עושה שום דבר מעשי שיראה את האהבה הזאת, מלבד דיבורים. אני אוהב דיבורים והתייחסות ואני אוהב דיבורים על אהבה ורגש, אבל כשלא מתלווה לזה אפילו מעשה אחד, אני לא בטוח שלצ'ק הזה יש כיסוי.
"אני כל כך מתגעגע... אוהב... אין לך מושג כמה קשה לי להודות בזה, אבל זו האמת..." הוא אמר בשיחה אחרת, והוסיף שמאז שאיבד את הטבעת, הוא מרגיש שאיבד אותי יחד איתה. הוא רוצה שאקדש אותו שוב, בטבעת אחרת שאני אבחר ואמר: "תפתיע אותי... תזכיר לי למה אני אוהב אותך כל כך! וממש בקרוב. אני רוצה את זה... אני רוצה להשוויץ! עם הקדשה מקורית ממך... תכתוב מה שתרצה... לא אתכחש לאהבה שלי אליך!".
רציתי לפגוש אותו, אבל הוא סיפר לי על ענינים משפחתיים שלא מאפשרים לא את זה כעת והסביר במה מדובר. כל הסבר שלו בנפרד נשמע הגיוני, אבל הכל ביחד יוצר מאסה קריטית שמערערת את האמון שלי ברצינות ההתייחסות שלו לקשר שלנו וברצינות ההתייחסות שלו אלי. למרות זאת אמרתי לו שלא אלחץ עליו. שחיכיתי חודש אז אני יכול לחכות עוד כמה ימים. "כפרה עלייך..XXXX [פה הוא השתמש בשם שלי] אני אוהב אותך... בא לי לצעוק את זה!".
"אתה לא יודע כמה השיחה הזו היתה חשובה לי, אהוב שלי... הרגשתי שהתרחקת ממני כל החודש הזה וחרקתי שיניים... עשית אותי מאושר עכשיו" אמרתי לו, מרגיש קצת פתטי לאחר מעשה. פתטי שכל כך קל לקנות אותי במילים יפות, שכל כך קל להרים את מצב הרוח שלי ככזו קלות, ודותן הוסיף: "אוהב ומתגעגע... אל תפקפק באהבה שלי... היא לא באה בקלות ולא תלך בקלות." למשפט האחרון הזה שלו אני ממש האמנתי, כי ידעתי גמב הוא התקשה להודות בכך שהוא אוהב אותי וכמה הוא ניסה לברוח מתחושות האהבה האלה שלו כלפי.
כך חלף לו עוד יום בו רק דיברנו ולא נפגשנו. עוד יום בו דותן עדיין לא קנה את הטלפון המיוחל ועדיין כל מה שהיה לי ממנו אלה רק מילים יפות בשיחה קצרה באטרף לעת ערב. עוד יום של ציפיות שלא התממשו ותקוות שנכזבו. "תקנה טלפון נשמה... זה ממש בלתי אפשרי ככה לשבת ולחכות שאולי תכנס ואולי אצליח להחליף איתך כמה מילים... תעשה מאמץ בשביל שנינו." אמרתי לו, אבל דותן לא שת ליבו אל הטלפון, כי השאיפה לטבעת חדשה ממני העסיקה אותו יותר.
הוא הרגיש קצת לא בסדר עם זה שהוא כל הזמן חושב על הטבעת ואמר, אולי כדי לצאת ידי חובה: "אני חושב וחומד לטבעת ממך...למה?! הרי אני לא בסדר שאיבדתי אחת..." ועל כך אמרתי לו: "זה יכול לקרות שמאבדים וברור לי לגמרי שאתה רוצה להרגיש את הטבעת שלי על האצבע. זו הצהרה. זו תחושת שייכות. זו אהבה. זה סמלי, אבל חשוב. אני אדאג לכך שהיא תהיה כמה שיותר מהר, אבל זה לוקח איזה שבועיים להכין..." ודותן שלח לי סמיילי עצוב.
"אל תהיה עצוב מתוק שלי, יש לך את הטבעת שלי בלב, וזה מה שחשוב. מקווה שיזדרזו, אבל אין טבעות במלאי בכל מידה ולוקח זמן להכין... אוהב", אמרתי לו.
"אוהב יותר, לל"ט חתיך שלי!" הוא ענה ואחר כך הוסיף עוד כמה מילים: " אני סומך עלייך שתעשה לי טבעת יפה... אני אוהב אותך ורוצה לאכול איתך סושי כמו אז. לטייל איתך, להסתובב, להעצים את הקשר. זה עוד יקרה. אוהב המון המון!!!"
"תמיד אמרתי שטוב להיות אופטימי, והאופטימיות תנצח :) לילה טוב מקסים שלי" חתמתי את השיחה לאותו יום.
מצב הרוח שלי מתנדנד מעלה עם כל שיחה מוצלחת ומתדרדר כלפי מטה עם כל שיחה יבשושית או קצרה מדי. בימים הבאים היו כמה שיחות מהסוג השני ועדיין הוא לא קנה טלפון. גם הכרטיס של האקס ההוא שלו המשיך להיות חי וקיים. האקס הנוקם ההוא משנה את הניק בכרטיס שלו, משנה את ההודעות החרמניות שהוא שם במשפט המוטו שלו, מוחק תמונות ומעלה אותן מחדש, כשברור לי לכל אורך הדרך כי תמונתו הסקסית של דותן היא המתנוססת שם. זו לא סתם השערה. אני יודע זאת בוודאות כי לפני כמה ימים הואשלח לי מבלי לדעת שיש לי איזה קשר לדותן] הודעה לכרטיס חדש שפתחתי [שרק מעטים ממכיר הותיקים יודעים על קיומו] וצירף אליה את התמונה של דותן.
בסופו של השבוע היבש הזה [שאפילו כמעט לא התפרפרתי בו עם אחרים] וכאשר באותו יום דותן לא ענה להודעה או שתיים ששלחתי לו, החלטתי שאני לא יכול להתעלם מקיומו המעיק של הכרטיס המזויף של האקס שלו. למרות שדותן ביקש ממני שלא להזכיר אותו יותר, כתבתי לו כדברים האלה: " דותן יקר שלי. כל פעם שאני רואה את הכרטיס של הבחור ההוא שפעם יצאת איתו כותב הודעות נבזיות ושם את התמונות שלך בכרטיס שלו, אני לא יכול להבין למה אתה לא שולח תלונה לאטרף עליו. פשוט צריך לסמן שם "נפגעת מפרופיל זה -לחץ כאן" ולהוריד אותו. אני בטוח שלך זה כואב יותר ממני לראות אותו עושה את זה, אבל אם תשתוק הוא לא יפסיק. אגב, הניק החדש שלו הוא "מקבל בסבבה26"... אני חייב לזוז שוב, נדבר. אוהב."
מה שלא סיפרתי לדותן זה שלפני כמה ימים שלחתי בעצמי תלונה כזו לאטרף מניק אחר שמזמן לא פעיל אצלי. כתבתי בתלונה שמדובר בכרטיס מזוייף שמתחזה לכרטיס של XXXX [פה נתתי להם את הניק של דותן] ושהתמונות שלו גנובות מתמונות של אותו ניק. כתבתי להם שכל כוונתו של בעל הכרטיס המזוייף היא להכפיש ולהציק לבעל התמונות האמיתיות, מעשה של נקמה. לא יודע מה אטרף עשו או לא עשו, אבל בימים הבאים האקס ההוא מחק את התמונה ואז החזיר אותה, הקפיא את הכרטיס ואז החיה אותו. נראה לי שאם דותן יעשה משהו בעצמו, תהיה לכך השפעה מצטברת. אני מניח שיש הבדל בין שמגיעה מצד שלישי לבין תלונה של בעל הענין עצמו. דותן לא יכול לשבת ולשתוק. כל יום שהוא לא עושה כלום, רק מעורר את החשד הקטן המנקר בתוכי שאולי אין פה שום אקס נוקם ושום כרטיס מזוייף, אלא דותן בכבודו ובעצמו, במין משחק מעוות כזה של דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד. זה לא סביר. אני כמעט שלא מאמין בכך, אבל הספק אוכל אותי כל הזמן...
הגיע הזמן למעשים. מעשים שיוכיחו את אהבתו של דותן. מעשים שיוכיחו שהקשר שלנו לא רק וירטואלי אלא גם אמיתי ומוחשי. הגיע הזמן להזיז את עגלת יחסינו התקועה עמוק בבוץ ולהוציא אותה לדרך חדשה. האם זה יקרה? האם עוד שבוע יעבור בדיבורים כמו חול בלי שיהיה מה לאכול? אני חורק שיניים ומחכה.
ובינתיים, כשיש לי רק מילים יפות, חשבתי על שיר ישן, משנת 1972, שמילות האהבה שבו מאוד מתאימות למצב הרוח הנוכחי שלי, שמאוד מתאימות לדיבורים של דותן ושאני מקווה שיום אחד גם יהפכו למציאות. Andy Williams - Speak Softly, Love:
Speak softly, love
And hold me warm against your heart
I feel your words
The tender trembling moments start
We're in a world, our very own
Sharing a love that only few have ever known
Wine-colored days warmed by the sun
Deep velvet nights when we are one
Speak softly, love
So no one hears us but the sky
The vows of love
We make will live until we die
My life is yours and all because
You came into my world with love so softly love
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
