אינני כותב על פוליטיקה בדרך כלל, אבל המאורעות שמתרחשים בימים האחרונים בטוניסיה, מזכירים לי את התמוטטות הגוש הקומוניסטי בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים. איש לא האמין אז איך מסך הברזל התמוטט במגדל קלפים ואיך מדינות שחנקו ביד ברזל דיקטטורית את חרותם של אזרחיהם נפלו בזו אחר זו כקוביות דומינו כתוצאה ממחאה עממית בלבד.
האם המהפכה העממית בטוניסיה תצלח ותיכון שם דמוקרטיה אמיתית או שרודן חדש יעלה וישתלט על המדינה הזו באמצע התוהו ובוהו שבו היא נתונה? האם זו קובית הדומינו הראשונה שנופלת ואחריה יתמוטטו הדיקטטורות הערביות בזו אחר זו כמו הגוש הקומוניסטי בזמנו? ימים יגידו. 
בינתיים כמחווה למדינה הקטנה הזו ותושביה האמיצים הייתי רוצה להשמיע לכם שיר בשם "טוניסיה" של הזמר הישראלי בצלאל, שהינו שיר בסגנון פופ-אתני שיצא בשנת 2009.
"טוניסיה" נכתב כסיפורם של הוריו של בצלאל, אשר נאלצו לברוח מטוניס לישראל בתחילת שנות החמישים. בשיר ניתן לשמוע את אימו של הזמר מדברת על תקוותה לדו קיום, להפסקת המלחמות ולרחמיו של האל על העולם.
בצלאל הינו חרדי לשעבר וגיי מוצהר, שהינו אולי הזמר ממוצא מזרחי היחידי שיצא מהארון. הזמר, שעדיין לא התפרסם כל כך [או לפחות שאני לא ידעתי על קיומו עד לאחרונה], הוציא לאחרונה אלבום ראשון בשם "אהבה אסורה" ואני שולח לו מכאן חיבוק וירטואלי חם ומאחל לו את כל ההצלחה שבעולם.
כאן בגרסה האנגלית:
וכאן בגרסה העברית:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
