מי שקרא כמה דברים שכתבתי ולא עוסקים בסקס יודע שיש לי חיבה מיוחדת לשנות השבעים ובכלל שאני טיפוס מאוד נוסטלגי לעבר ולהסטוריה. בניגוד לרבים שנוטים לשכוח את העבר ולהפוך דף, אני לא כזה. אני אדם של געגועים גדולים וכבר כתבתי על כך כמה פוסטים, אז הפעם לא אאריך בדברים על כך.
הסיבה לפרץ הנוסטלגיה הזה הפעם היה שיר משנת 1993 שבזמן האחרון התאהבו בו עורכי תוכניות בגלגל"צ והשמיעו אותו לא מעט. אהבתי מאוד את הצליל הרוגע והמלודי שלו, אף אם לא היה לו קשר לעניני נוסטלגיה לבוגרי איזה תיכון בארה"ב מחזור 74' - 75'.
לעיתים מפתיעים אותי השינויים שחלוף הזמן גורם למראה של אנשים שהכרתי בעבר הרחוק ולפעמים ההשוואה בין הצעיר של אז לבוגר של היום היא אפילו משעשעת. כך אף נעשה בקליפ המלווה את השיר ומראה את בוגרי התיכון בני ה- 18 של אז ואיך הם נראים 18 שנים אחרי. כשאני חושב על השינוי שאני עברתי מיום שסיימתי תיכון, אינני יכול אלא לחייך בסיפוק. אף שזו אינה הנוסטלגיה שלי, אלא נוסטלגיה של אחרים, אהבתי את השיר ואת הקליפ המלווה אותו.
אז אחרי כל ההקדמות, שתהיה לכם צפיה והאזנה נעימה לשיר המקסים הזה The Connells - '74-'75: