כתבתי רבות על מערכת היחסים שלי עם דותן שעברה מן העולם, אבל מי שמכיר את הבלוג שלי מתחילתו אולי יזכור שדותן לא היה האתיופי הראשון שלי. זכות הראשונים בענין זה שמורה לאיתי, 27, בחור שהכרתי לפני כשנתיים וחצי והמשיכה כיזיזות לתקופה מסוימת אבל הסתיימה משתי סיבות עיקריות: האחת היתה שאיתי אהב סקס מיכני חזק ללא חום ואינטימיות והשניה היתה שהוא לא הפסיק ללחוץ ולהעיק על פגישות כל פעם שהייתי מחובר לאטרף.
אחרי תקופה ארוכה שלא היה לי קשר עם איתי הוא יצר קשר, מבלי שידע שזה אני בכלל כי החלפתי כרטיס באטרף. כשהזכרתי לו מי אני, הוא התלהב, חשק בזין שלי ורצה לקבל אותו חזק וטוב. במפגש המחודש הראשון הוא זכר שאני אוהב מגע, אז הקפיד גם לנשק וללטף. המפגש השני היה מחרמן בטירוף ואילו המפגש השלישי היה מאכזב כי איתי חזר לדפוסים הישנים של סקס מיכני בלבד. ללא חיבוק, ללא ליטוף וללא נשיקות.
החידוש פג. נרגעה התשוקה לעור הקטיפה השחור שאליו התגעגעתי מאז הפרידה מדותן. עד כמה שזה ישמע בוטה, אני חייב להיות כן עם עצמי לדעת שאיתַי עשה את שלו ואיתַי צריך ללכת.