שי, 26, הוא חתיך אמיתי, אבל הוא לא מסתובב עם אגו נפוח ולמרות היכרותנו הקצרה הבנתי די מהר שהוא בחור לעניין, ישיר, תכליתי ולא משחק משחקים מיותרים. בשיחתנו הראשונה לפני כמה חודשים, אחרי שהחלפנו תמונות הוא אמר לי בפשטות: "אני מת שתפרק לי את התחת!!!", עברנו מהר לטלפון, אבל דווקא באותו יום לא הסתדר לי ואילו בפעם הבאה שניסיתי זה לא הסתדר לו. חשבתי ששי כבר ישאר עוד אחד מאותן פנטזיות בלתי ממומשות שאני אוסף לזכרונותי מדי פעם, אבל כמה חודשים אחר כך, הכל הסתדר, בערך. לא היה לנו הרבה זמן, חצי שעה או קצת יותר, כי הייתי צריך להיות בבית בשעה מסוימת. הזמן המוגבל הכניס תחושה של לחץ, שאני לא אוהב בדרך כלל כי אני מעדיף שיהיו לי כמה שעות לסקס. למרות הכל, ידעתי שאני לא אוותר על ההזדמנות הזו לזיין את שי.
כשיצאתי למפגש עם שי היה לי חשש מסוים אם המראה שלי ימצא חן בעיניו גם במציאות. תהיתי גם האם שי אכן נראה טוב כמו בתמונות, או שכמו שקרה לי לא פעם מתברר שהתמונות היו מלפני 15 שנה ו- 15 קילו או משהו כזה, אך כששי הגיע לאחר קצת התברברות בכבישים, ראיתי שההוא נראה מעולה בדיוק כמו בתמונות.
הזין שלי הגיב בקפיצת שמחה והתלהב עוד יותר כשנכנסנו לצימר בו הזמנו חדר ושי התפשט ונשאר בתחתונים. כשראיתי את זה ממש חשבתי "וואוו". היה לשי את אחת הישבנים היפים ביותר שראיתי, אם לא היפה מכולם, שהיה ממש יצוק בתוך תחתוני בוקסר צמודים וסקסיים. זה היה ממש ישבן של דוגמן תחתונים חתיך. גופו החטוב שהשתלב עם הישבן הזה באופן מושלם, היה מרהיב אף הוא. טבעי, אמיתי, עם קצת שיער חזה נאה וגברי שאהבתי גם כן.
נצמדתי לשי מאחור, כשגם אני בתחתונים בלבד וחיבקתי אותו כשידי מלטפות את שיער החזה הנעים שלו וצובטות לו קלות בפטמות. שי נדלק. הוא שלח את ידו לאחור וחפן לי את הזין שהגיב בהתעוררות מידית. אחרי כמה משחקים של התחככויות ומישושים, הורדנו את התחתונים ושי התיישב על המיטה והתחיל למצוץ לי.
הפקרתי את הזין שלי בפיו של הכוסון המדהים הזה וליטפתי לו את הראש בזמן שהוא מוצץ לי, ואחר כך נשכבתי לידו במיטה והתחלנו במשחק העיקרי. שי התיישב לי על הזין והתחיל לרכוב ואחר כך סובבתי אותו לאחור ורכבתי לו על הישבן, אך זמן קצר מכן הוא עצר אותי. "אם תמשיך כך עוד קצת, אני אגמור" הוא אמר, ומסתבר שאבה מאוד את תחושת הזין שלי בישבנו הסקסי. גם אני אהבתי, אבל זה קרה עוד פעמיים בהלך הסקס שכשנכנסתי לקצב של זיון, שי עצר אותי בטענה שעוד רגע הוא גומר. מצד אחד החמיא לי שהזיון שלי כל כך מחרמן אותו, אך מצד שני זה קצת ביאס שכל פעם הוא עצר אותי על הסף. הזמן הלוחץ והעצירות החוזרות ונשנות של שי היו בעוכרי והחלטתי לוותר על ההנאה שלי ולפחות לתת לשי לצאת מהמפגש הזה עם תחושות טובות. אמרתי לשי שישתחרר ויגמור מתי שבא לו, וחזרתי לזיין אותו במרץ עד שהוא התחיל להתיז.
אחרי מקלחת זריזה באנו לצאת מהצימר אך היציאה מהחניה היתה חסומה ע"י רכב אחר. מעשה שטן, גם בעל הצימר לא היה בסביבה ודוקא באותו רגע התחילו לנחות עלי טלפונים מהבית, כי כבר הייתי באיחור. לא יכולתי לענות לטלפונים כי לא יכולת לתת שום הסבר איפה אני ולמה אני לא מגיע הביתה תוך 10 דקות מהמקום בו הייתי אמור להיות. לא יכולתי אפילו לספר שחוסמים אותי או שאני תקוע כי אז היה אשתי מזדרזת לבוא ולקחת אותי. הרגשתי במבוי סתום. אפילו לא יכולתי להתקשר מהחשש שבדיוק באותו רגע תנחת עוד שיחה מהבית ואז לא אוכל לומר שלא שמעתי את הצלצול. שי נחלץ לעזרה.
למרות שהוא עמוק בארון ודיסקרטיות חשובה לו לא פחות משלי, למרות שהיה לו רכב משלו והוא יכול היה להסתלק משם ללא בעיה ולמרות שהביך אותו שידעו שהוא היה איתי בצימר, שי לא התנהג כמניאק טיפוסי, שאחרי שקיבל את שלו קם והולך וקיבינמט עלי ועל כולם. הוא נשאר איתי, ניסה לחפש את בעל הרכב החוסם, ניסה ליעץ לי מה לעשות נוכח מבול הטלפונים מאשתי שלא עניתי להם מחוסר ברירה, צלצל לבעל הצימר ולא עזב עד אחרי שבעל הרכב החוסם הגיע. גם זה קרה רק אחרי שהחלטנו פשוט לצפור ולא להפסיק, כשאנו מפריעים לכל השכונה ומושכים לא מעט תשומת לב, עד שהמניאק שחסם אותי הגיע מאיזה שהוא מקום, מלמל משהו והזיז את הרכב שלו משם.
שי בחור לענין. הייתי שמח למפגש יותר נינוח שבו אוכל למצות את ההנאות איתו עד הסוף ולא בקוויקי קצר ולחוץ כמו שהיה המפגש שלנו. המצחיק זה שכמה שזה היה קצר, שי אמר לי שמעולם לא זיינו אותו כל כך ארוך. אמרתי לשי שהכל יחסי בחיים כנראה, כי זה דווקא היה אחד הזיונים הקצרים שלי, ושנינו חייכנו ונפרדנו בחיבוק גברי קצר.
יש בחורים שאחרי הסטוץ איתם ממשיכה תקשורת חרמנית פה ושם, פעם מצידי ופעם מצידם, עד שמתארגנת הפגישה הבאה, אבל שי שונה. אין לו זמן לשיחות סרק. אם תיווצר ההזדמנות שבה שנינו נהיה פנויים, חרמנים ותכליתיים באותו זמן, אולי זה יקרה שוב באופן ספונטני ומיידי, כפי שקרה ביום שנפגשנו. אני מקווה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בקשר לשי ושעוד תהיה לי הזדמנות למקצה שיפורים איתו, אבל מוקדם מדי לדעת.
והפעם האסוציאציה שלי הלכה לשיר Under pressure של להקת Queen יחד עם David Bowie משנת 1981: