אני מניח שאין מי שנעזב אי פעם בחייו שלא קיננה בליבו איזו פנטזיה שיגיע יום והבחור שעזב יבין כי הוא הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים שלו או משהו כזה, שיכיר בטעות ויחפש את הדרך חזרה. יש כאלה שנעזבו שיחכו לשעת כושר כזו כדי לירוק לו בפרצוף ולומר לו שילך לחפש את החברים שלו ויש כאלה שיראו בכך תיקון לחור שנפער להם בלב עם עזיבתו, יש שגם ינסו להבין למה. יהא הנעזב אשר יהא, דבר אחד בטוח: התגשמותה של פנטזיה כזו הינה ליטוף גדול לאגו, לא שחיפשתי משהו כזה אבל יש בכך חלק מהתיקון שנזקקתי לו אחרי כל מה שקרה.
אחרי הודעות הסמס הקצרות שהזכרתי בפוסט הקודם ואחרי סמס נוסף בו הוא התנצל על התנהגותו, שלח לי דותן מייל. כהרגלו הוא לא ניסה להסביר למה וביקש שגם לא אשאל אותו שאלות קשות, אבל פתח דלת לחידוש הקשר שאותו הגדיר במילים: "בשלב הראשוני אולי רק סקס כיפיי..של חברים אוהבים... אבל האמון או הבסיס לידידות או חברות טובה יגיע אם בכלל רק אחרי."
ידעתי שזה בניגוד לאופי שלי שלא לחקור, שלא לשאול שאלות קשות. רציתי לשים הכל על השולחן, לנקות את הג'יפה ולפתוח דף חדש ונקי, אבל דותן לא היה מסוגל. הוא העדיף לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח ולדחות את ההתמודדות איתן לזמן בלתי ידוע, אם בכלל. אם הייתי מתעקש לברר הכל, הוא היה מוותר על כל הרעיון של חידוש הקשר. התלבטתי מה לעשות. הים הסוער של הסקס בחצי שנה האחרונה כבר לא קסם לי כל כך. הרגשתי כטובע הנאחז בקש והקש הזה היה ההצעה של דותן לחדש את הקשר בתנאים שלו.
את הכף הכריעו לבסוף עוד כמה משפטים שכתב לי דותן, משפטים שהיו סוג של פנטזיה בהתגשמותה, כמו שכתבתי בפתיחת הפוסט הזה. וכך כתב דותן: "אין יום שאני עובר בלי מחשבה עלייך, על טוב ליבך, על הכיף שהיה לי איתך. אני לא מצפה ממך לכלום. לא מצפה לחברות, ידידות, נאמנות. אני רק רוצה שתדע למרות כל סימני השאלה שיש לך, האהבה שלי אלייך כנה ואמיתית."
השבתי לו על כך: "הו דותן דותן. אף אחד לא נגע בליבי כמוך, לא לפניך ולא אחריך. הסערת אותי ואת חיי וחצי השנה האחרונה בלעדיך רק הראתה לי כמה הכל שונה. אני מתגעגע לקולך, למגע עורך, לחום גופך, לאהבה... אני גם מתגעגע למה שיכול היה להיות ולא היה. אבל זה המצב. אם תרצה סקס כייפי של שני חברים אוהבים אבוא בשמחה."
דותן המשיך: "איתך אני צריך קודם לאבד את הימין ואת השמאל ורק אחרי זה יהיה לי אושר גדול ואם תתן לי הזדמנות אז גם להתחיל ולאהוב. אני רוצה להתפרע איתך, רוצה לאבד את ההכרה איתך, אבל רוצה להתחיל בסקס. בלי שיחות מיותרות, בלי שאלות,בלי ציפיות. תאמין לי שמשם יצמח הכול. היית ונשארת היחיד שהריגוש המיני שלי ממנו היה שווה הכול... הנשיקה... האהבה :) האם רוצה לנסות לתאם פגישה השבוע?"
האם דותן מנסה לרפד במילים יפות את הדרך חזרה אחרי המכה שחטפתי ממנו או שהוא באמת מרגיש כך? משום מה נזכרתי פסוק משיר השירים פרק ב' פסוק ה': "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
לא הייתי בטוח עד כמה דבריו כנים ועד כמה הוא רק מרפד אותי באשישות, כדברי שיר השירים. יקח זמן עד שהאמון והבטחון יוכל לחזור, אבל ההתלבטויות נגמרו. ידעתי שאני רוצה לנסות ועניתי לו בפשטות: "במילה אחת פשוטה דותן: כן. בשתי מילים: כן, מאוד"