כבר יותר מחודש לא כתבת במפורש מה קורה עם דותן. בפעם האחרונה עזבתי את הסאגה הזו שלנו בקטע בו נסעתי אליו בנסיון להציל את הקשר שלנו. באותה פעם הבטחנו זה לזה הבטחות שונות, אבל לצערי לא עמדנו בכולן. בתקופה הזו גם לא נפגשנו הרבה. היו לנו רק רגעי קסם קצרים מדי ורחוקים מדי זה מזה, אבל בגללם אני רוצה לפתוח בשיר הישן והמקסים כל כך Magic Moments של Perry Como משנת 1957:
"Magic Moments
When two hearts are caring
Magic Moments
Memories we've been sharing
I'll never forget the moment
We kissed the night of the hayride
The way that we hugged
To try to keep warm
While taking a sleigh ride
Magic Moments
Memories we've been sharing
Magic Moments
When two hearts are caring
Time can't erase the memory
Of these magic moments filled with love"
בתקופה הזו, בפעם הראשונה עשינו גם כמה דברים קטנים מחוץ לדירתו של דותן. היה לנו איזה טיול של שעה וחצי בחיק הטבע לא רחוק מביתו, שהיה מלווה בשיחה עמוקה וארוכה כפי שמעולם לא שוחחנו זה עם זה, היתה גם איזו גיחה קסומה לים והשתכשכות בעירום עם סקס בין הסלעים במפרצון שומם באחד החופים היפים בארץ, בו ענדתי לדותן טבעת יהלום יפיפיה.
בתקופה הזו היתה לדותן גם יום הולדת אשר בה הבאתי לו תליון כסף מקסים בצורה יין-יאנג, די דומה לתליון שכאן, שמסמל בשבילי את העובדה שאנחנו שונים כל כך אבל שניגודים גם לפעמים משלימים זה את זה ולא רק מושכים זה את זה.
מצד שני התקשורת לא השתפרה באופן משמעותי מצידו של דותן ואילו אני לא התנזרתי לגמרי מאחרים, אם כי הפסקתי לחפש זיונים באופן אובססיבי עם בחורים חדשים כל הזמן. בקושי היה סקס ביני לבין דותן בחודש וחצי האחרונים וזה חסר לי מאוד. התחליפים בדמותו של יזיז זה או אחר הינם רק כמו אופטלגין לחולה במחלה חשוכת מרפא, אבל נותנים הקלה זמנית בחרמנות שאינה מפצה על החור הגדול שבלב.
על כל הדבש והעוקץ הזה מרחפת עננה או שמא צל כבד לגבי העתיד. דותן עוזב בקרוב את עבודתו ומקום מגוריו וניצב בימים אלה בפני החלטות חשובות לגבי המשך דרכו, הן מבחינת עבודה והן מבחינת מגורים. יש לו הצעות ממקומות מרוחקים הרבה יותר ממקום מגוריו הנוכחי, כל כך רחוקים שיהפכו את קיום הקשר ביננו לבלתי אפשרי ותיאורטי עוד יותר מכפי שהוא היום, ויש לו הצעות גם מאזור המרכז.
אינני יודע מה הוא יחליט וימים של מתח עוברים עלי עכשיו כמו שגם עוברים בוודאי על דותן. תחושותיו של דותן לגבי מעבר לאזור המרכז הן מעורבות. לא רק מבחינת סוג העבודה שדותן עדיין לא החליט אם זה מה שהוא רוצה, אלא גם בגללי. הוא יודע שמצד אחד יהיה לנו הרבה יותר קל ונוח להפגש כשהוא יהיה קרוב, אבל מצד שני הוא חושש שזה יגרום לו לרצות יותר, הרבה יותר מכפי שהוא יוכל לקבל ממני, כמו לגור איתי ולישון איתי בלילה ולהיות בן זוג לכל דבר. בשלב זה של יחסינו אני לא יודע אם ומתי אני אוכל לעשות זאת וזה גם פקטור בשיקוליו של דותן.
דותן לקח לו פסק זמן למחשבה ובימים האחרונים אנחנו לא מדברים. הוא צריך להחליט מה טוב לו יותר. אם הקיום הצנוע שלי בחייו הוא חלק מהטוב הזה, אז יש סיכוי שהוא יבחר באזור המרכז, אך אם יחשוש יותר מהסיכון וגם יחשוב שהצעות העבודה האחרות מוצלחות יותר הוא עלול להתרחק ממני לקצווי הארץ.
יש לי תחושה כבדה שהוא יבחר להתרחק. יש לי תחושה שהוא בשלב שהוא אוסף את הזכרונות ממני וחוקק אותם במוחו ועל לוח ליבו כי בקרוב לא נהיה ביחד, ככל שאנחנו ביחד היום בכל הלבד הזה. אני אוהב אותו ואני מאמין שבדרכו גם הוא אוהב אותי, אבל לפעמים אהבה אינה מספיקה. האם האהבה שלנו תספיק או שבימים הקרובים יתברר לי שהכל נגמר ונשארו רק רגעי הקסם מלאי האהבה שהזמן לא ימחק לעולם ?
ולסיום הפוסט הזה בחרתי שיר של להקת הרוק האלטרנטיבי Manic Street Preachers ביחד עם Nina Persson מהקרדיגנז. זהו שיר משנת 2007, שבעיני הוא שיר עוצמתי במיוחד, גם מבחינת הלחן וגם מבחינת המילים שכל כך מתאימות למצב שלנו:
Your Love Alone Is Not Enough
"Your love alone – is not enough not enough not enough
When times get tough they get tough they get tough they get tough
Trade all your heroes in for ghosts in for ghosts in for ghosts
They're always the one's who love you most love you most love you most
Your love alone – is not enough not enough not enough
It's what you felt it's what you said what you said what you said
You said the sky would fall on you fall on you fall on you
Through all the pain your eyes stayed Blue they stayed Blue Baby Blue
But your love alone won't save the world
You knew the secret of the universe
Despite it all you made it worse
It left you lonely it left you cursed
You stole the sun straight from my heart from my heart from heart
With no excuses just fell apart fell apart fell apart
No you won't make a mess of me mess of me mess of me
For you're as blind as a man can be man can be man can be
I could have seen for miles and miles
I could have made you feel alive
I could have placed us in exile
I could have written all your lines
I could have shown you how too cry
Your love alone is not enough
Your love alone is not enough"