פילבוקס

יהל היה בעל משפחה החיה בעיר אחרת ולא איזה מתבודד מסתורי כפי שחשבו השכנים. מה שהם לא ידעו זה שגיחותיו בשעות מוזרות לדירה ההיא לא נובעות מאיזה עיסוק חשאי במוסד, אלא מכך שזו דירת הזיונים הנסתרת שלו שאליה הוא מביא את הבחורים שצד במועדונים ובברים לזיונים מהצד. דבר נוסף שהם לא יודעים זה שאותם דוברי השפות הזרות המגיעים לדירתו אינם מרגלים המגיעים לכמה שעות של דיונים חשאיים, אלא תיירים המגיעים לכמה שעות של זיונים חשאיים לא פחות, אך לוהטים מאוד. השכנים לא ידעו ובני משפחתו כמובן שלא ידעו וכך התנהל לו יהל בגשר שלו על מים סוערים ונהנה מהחיים, אך יהל לא ידע שדווקא כשהיה לו טוב כל כך, יפרוץ משהו לחייו ויאיים להפוך אותם לגמרי.

רוני היפה היה בחור צעיר בהיר וחלק בן עשרים ושלוש שיהל הכיר זמן קצר לפני שדסאו נכנס להתגורר בבנין. מאז שהכירו הפך רוני לסטוץ קבוע ומהנה, סידור נוח, במיוחד בזמן האחרון כשלחץ בעבודה ובמשפחה וגם מצב מסוים שיהל נקלע אליו, לא אפשרו לו להתפרפר לתקופה מסוימת במועדונים וברים למסעות ציד ליליים.

את רוני הוא הכיר כרגיל בשירותים של בר חדש שנפתח לא רחוק מדירתו ואחרי הזיון הראשון, הם נהנו להפגש מדי פעם בתיאום טלפוני ספונטני כשבא ליהל לטחון את אחוריו הזהובים בהירים של רוני או כשבא לרוני לקבל את היהלום השחור שלו עמוק לתוכו. רוני היפה לא היה הומו תל אביבי מצוי מהביצה. הנרקיס היפה הזה הגיע לאחרונה לעיר הגדולה מאחד הקיבוצים המנומנמים באזור השרון ועדיין לא התקלקל כל כך. רוני טען כי אותו ערב שבילה בבר היה רק אחרי שחבר לשעבר מהקיבוץ לחץ עליו לצאת קצת מהקופסא ולהשתחרר. לשירותים הוא נכנס לדבריו לא כדי לתפוס זיונים כמו רוב באי המקום העליז הזה, אלא רק כדי להשתין. יהל היה צריך לנער הרבה את הזין הגדול שלו כדי שרוני היפה יבחין בו, אבל כאשר הבחין והוא ראה את הנצנוץ בעיניו ואת פיו הפעור, ידע יהל שעוד הלילה רוני יהיה שלו.

ההתחלה עם רוני היתה קצת שונה מהרגיל. יהל לא פנה אל רוני היפה בדיבור חרמני,  כמו שהוא נוהג בדרך כלל, אלא התקרב אליו ללא מילים כשהזין הגדול שלו מתנודד ונתן לו ליטוף קליל עם הזין בזין החמדמד שלו. כשזה קרה פיו הפעור שלו רוני נפער עוד יותר. רק אז העביר לו יהל ליטוף על הישבן והציג את עצמו. רוני אמר לו את שמו וסיפר לו שהוא חדש בעיר והגיע רק לאחרונה מקיבוץ שברירים שבשרון הצפוני.  אחרי כמה משפטים נוספים הוא גם נתן לו את מספר הטלפון שלו, אך יהל כבר הסתער קדימה. "למה לחכות? למה שנדבר בעוד כמה ימים וננסה לתאם ולקבוע? לא הרבה יותר קל ונעים יהיה שבעוד שעתיים תבוא לרחוב יחיעזר הגירגשי 12 קומה שלישית דירה 9 ונכיר כמו שצריך?"

יהל לא נתן לרוני הפעור אפילו להשיב ויצא מהמועדון להתכונן. דקות ספורות אחר כך הבחין יהל כי גם רוני יצא אך פנה לכיוון אחר, להתאושש מאירועי אותו ערב או להתכונן לזיון שלהם כמו שהימר. יהל ידע שבדרך כלל הוא לא טועה, וגם הפעם לא טעה. שעתיים אחר כך רוני היפה נחת בדירתו לזיון הראשון שלהם מתוך זיונים רבים נוספים שימשיכו להגיע בחודשים הקרובים.

את דסאו ראה בפעם הראשונה כמה שבועות אחרי שעבר להתגורר בדירה שמולו. במבט קצר אחד קלט את הגבר היפה והחטוב הזה בעל עור הקטיפה השחורה, שהנהן לעברו במבוכה מסוימת בשעת בוקר מוקדמת כשפתח את דלת דירתו לאסוף את עיתון הבוקר. המבוכה נבעה מכך שבאותו הזמן יהל פתח את דלת דירתו עטוי מגבת בלבד לאחר לילה סוער של זיונים, כשהוא נפרד באותו רגע לשלום בנשיקה עמוקה על סף הדלת מרוני היפה, בסיטואציה שאין ספק לגבי משמעותה. ברגע אחד של חוסר זהירות, נפתח חריץ בדלת הארון של יהל בפני מישהו שלא נמנה על הבחורים שזיין. חריץ שעורר בו דאגה מסוימת ביודעו את המהירות בה עוברת חרושת השמועות בבנין שלהם, אבל בדיעבד הסתבר כי דסאו שמר את ידיעותיו לעצמו, והיתה לו סיבה פרטית משלו לכך.