את דני, 25, השחיף בעל העיניים הירוקות הענקיות אני מכיר כבר שנה. אפשר לומר שהוא הקשר הכי יציב וקבוע בין הבנים שאני מכיר, אם כי זה סוג של קשר יזיזותי קליל, לא מעיק, ותמיד אבל ממש תמיד, מענג.
אנחנו לא נפגשים הרבה, אולי פעם בשלושה שבועות בממוצע, אם כי הממוצע הזה קצת מטעה כי היו תקופות של חודשיים או יותר שלא נפגשנו. מה שטוב אצל דני זה שכמעט תמיד זה בלי תעלומות. כמעט תמיד אם לא מסתדר לו או שהוא נאלץ לבטל, הוא גם טורח להסבר בדיוק למה, בלי מועקות, הכל שקוף ברור ושזור בחוש ההומור המתוק שלו. כייף לנו יחד בכל פעם שאנו נפגשים, חבל רק שזה בא במנות כל כך מרוחקות זו מזו, אבל מצד שני אולי זה סוד הקסם שלו שמחזיק מעמד באופן יציב ומפתיע כל כך?
השבוע במסגרת הברכות לשנה החדשה, כתב לי דני: "חג שמח ושנה טובה. נקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר עבור שנינו, האחרונה היתה סבבה :-) אתה אחת הסיבות שהשנה האחרונה היתה טובה."
אהבתי.
ולדני אני מקדיש את השיר Coldplay – Green eyes משנת 2002: