לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2012

מאוד נהניתי איתך... אבל


 

את עקבותיו של כפיר, 22, בכרטיס שלי באטרף ראיתי יותר מדי פעמים. תהיתי מה לחתיך שחום רזה עם עינים ירוקות מדהימות כמוהו לחפש אצלי, כשאני בטוח שיכול להשיג כל גבר שירצה בו. באחת הפעמים אזרתי אומץ והחלטתי לנסות לפנות אליו, למרות שלא ציפיתי שייצא מזה משהו. החלפנו תמונות ולשמחתי צלחתי גם את משוכת תמונת הפנים, משוכה שפעמים רבות אני נופל בה. לא שאני מכוער כל כך, אבל אני גם לא חתיך. הבעיה היא יותר ענין של פער הציפיות, בין מצב הגוף והזין, שאני די מרוצה מהם לבין מצב הפרצוף שלי שלצערי אף פעם לא היה משהו. כשלפער הציפיות הזה מתלווה פער גילים כה גדול, אני מלכתחילה בבעיה. לעיתים אני חוצה את המשוכה כי הבחור מחליט להתעלם מהפנים שלי כי בסטוץ מעניין אותו יותר איכות הזין שיקבל ולעיתים אני נתקל במקרה שונה כמו המקרה של כפיר.

 

כשנפגשנו התברר לי די מהר כי כפיר פשוט נמשך יותר למבוגרים, אם כי נראה לי שלמבוגרים עד סוף שנות השלושים, ואילו אני בעשור הלא נכון. מה שעוד הפתיע אותי זה שכפיר לא קרא לי להפגש איתו בגלל שהיה חרמן לאיזה סטוץ טוב, אלא כי ממש מצא ענין בלהכיר אותי יותר לעומק, כי כפיר מחפש מערכת יחסים, אך זה בדיוק היה המלכוד.

 

כשהוא נכנס לרכב שלי ראיתי כי הוא יפה כמו בתמונות, וחושני ברמות שפשוט גרמו לי לזרמים במקומות מאוד מסוימים בגוף. ראיתי שהוא לא בא בראש חרמני אז פשוט דיברנו, למרות שמה שרציתי באותו רגע יותר מכל היה לנגוע בגופו, לחוש את עורו הנהדר תחת כפות ידי החמות ולהצמיד את שפתי לפיו החושני. זה לא קרה, וכשהתברר לו תוך כדי שיחה כי אני נשוי, הבנתי שזה גם לא יקרה. המשכנו לדבר עוד שעה ארוכה, במין איזו שיחת אקסים הזויה כשהוא סיפר לי על בן זוגו האחרון ואני סיפרתי לו על הקשר ההזוי עם דותן. להפתעתי מצאתי בחור קשוב, נחמד וסימפטי מאוד, שכמה ימים אחר כך אף אמר לי שאם לא הייתי נשוי הוא בהחלט היה רואה סיכוי לקשר רציני איתי.

 

עברו חלפו להם קרוב לשלושה חודשים, בהם לא דיברנו ולא ראיתי את עקבותיו בכרטיס שלי יותר עד שלילה אחד כשיצאתי מהסדנה חרמן ושמתי איזו הודעה בצ'אט של אטרף.  אחרי שדיברתי עם כמה בחורים והבנתי ששום דבר לא ייצא מהם ראיתי את עקבותי של כפיר בכרטיס שלי.  שלחתי לו הודעה למרות שלא ממש ציפיתי שיקרה משהו, ואמרתי שאני נמצא לא רחוק ממנו. זה היה לילה חורפי סוער וקר וכפיר ענה בחביבות והזמין אותי לכוס תה אצלו. הדמיון שלי התחיל להשתולל, אבל לא העזתי להאמין. אולי סתם משעמם לו ובא לו לדבר איתי? נסעתי אליו בלי הרבה ציפיות מלבד להיות לידו, לדבר איתי ואולי אולי הרגע הנכון יגיע לעוד משהו.

 

כשנכנסתי לביתו של כפיר, הוא היה לבוש בטרנינג שהטריף לי את החושים. אני חושב שטרנינג על בחור חתיך זה הלבוש הכי מחרמן שיכול להיות, וכך אני מרגיש בערך מגיל 17 כשהגעתי לביתו של אחד מחברי שעליו הייתי דלוק בסתר, והוא היה עם טרנינג כזה. כשאני רואה בחור חושני בטרנינג כל מה שאני יכול לחשוב באותו רגע זה איך אני מוריד לו אותו, חושף את ישבנו המרהיב ומזמין את הזין שלי אליו. כך היתה גם הפנטזיה שלי כשראיתי את כפיר לבוש כך, אבל לא העזתי לעשות דבר.

 

ישבנו קרובים זה לזה שאני כמעט חש בחמימות גופו החוצה את המרחק הקטן שהפריד ביננו ושהקפדתי לצמצם אותו יותר ויותר ככל שהשיחה קלחה. כפיר ישב, או יותר נכון השתרע, על הספה לידי, חולצתו התרוממה קצת, ופיסת עור שחומה וחלקה של בטנו השטוחה בצבצה לעיני השוקקות. סגרתי את הסנטימטרים האחרונים שהפרידו ביננו ונצמדתי אליו. הרגשתי כמו איזה נער שמנסה להתקרב ולא יודע איך ומתי. הבטתי בערגה על בטנו ושאלתי אם זה בסדר שאני אגע ואלטף קצת. כפיר הגיב בחיוב והתחלתי ללטף, מתרגש קצת מהמגע הראשון הזה ביננו. כפיר אהב את הליטופים שלי וגרגר כחתלתול. באותו רגע סיפרתי לו על הנשיקה שקיבלתי מהבחור ההוא בסדנה שחשב שזו הנשיקה הראשונה שלי עם גבר והדגמתי לכפיר את הנשיקה השטוחה והקלילה הזו על שפתיו הרכות. טעם שפתיו היה מתוק מיין ורציתי יותר, הרבה יותר. ליטפתי את ראשו, קרבתי את פניו אלי והפעם התנשקנו כמו שצריך, נשיקה צרפתית עמוקה ורטובה כשלשונותינו התערבבות זו בזו בפיותינו ואני גומע את פיו המתוק ללא הרף. ידי המשיכה לנדוד דרומה על בטנו, נכנסה מתחת לטרנינג וליטפה את ישבנו הקטן והמגרה. הזין עמד לי בטירוף וכפיר העביר ידו על מכנסי וחש את הזדקרותי. הוא הושיט את ידו אלי והציע שנעבור לחדר, אם כי ציין שהוא עוד לא בטוח שיזדיין איתי.

 

ציפיתי להתמזמזות אבל לא היה לי מושג עד כמה כפיר ירחיק איתי לכת. הרגשתי את המאבק שלו בין חרמנותו לבין מוחו. הרגשתי שידי פורטות עליו כגיטרה ושהוא מתקשה להגמל מהמגע שלי שנעם לו מאוד. לאט לאט התפשטנו ולא יכולתי להאמין שאנחנו כבר ערומים לגמרי במיטתו ומתחככים במרץ זה בזה. כל נגיעה בכפיר וכל נגיעה שלו בי היתה חוויה קסומה ומדהימה. לא רציתי שזה יגמר וחששתי לעשות את הצעד הבא שמא כפיר יתעורר מהחלום שהיינו שרויים בו. חששתי שכל רגע אם אומר משהו או אעשה משהו לא נכון, יגרום לו להתנער ולהפסיק הכל, אז התקדמתי ממש לאט.

 

כשכפיר חפן את הזין שלי בידו וליטף אותו, הנחתי את ידי על עורפו, משכתי קלות וכפיר כבר הבין לבד וירד לי על הזין במרץ רב. נרעדתי מרוב חרמנות. הרגשתי כאילו אני איזה נער בתול בזיון הראשון בחייו, נזהר לא לעבור איזה גבול וחושש שמא הכל יגמר ברגע שאגזים מעבר למה שכפיר מוכן. זה היה מחול חושני איטי וזהיר, פיו של כפיר על הזין שלי וידי כבר מלטפת את ישבנו, מרטיב ברוקי את החריץ החלק ואת החור הלוהט שלו שהזין שלי מת להכנס לתוכו. כפיר הרגיש את תשוקתי וכיוון את ישבנו אל הזין שלי והתחיל להתחכך בו. החלטתי להמר על הכל ולחשתי לו כמה אני רוצה לחדור לתוכו. "שים קונדום ותכנס, אבל לאט ובעדינות, הוא גדול ואני כבר לא קיבלתי הרבה זמן" לחש כפיר בקול רווי תשוקה.

 

עטיתי עלי את הקונדום ושימנתי עם הג'ל שלו והתחלתי בדרך פנימה. נכנסתי קצת את הכיפה וכפיר נאנק מכאב ועצר. אחר כך ניסינו שוב פעם או פעמיים נוספות והפעם יותר עמוק אבל לא ממש נכנסתי לקצב של זיון למרות שהחרמנות שלי לישבנו המדהים היתה כבר בשיאה. היתה חדירה קצרה וכבר היינו בדרך להמשיך כשלפתע נשמע רעש מסלון ביתו של כפיר. עד אז חשבתי שהוא לבד בבית, אך טעיתי. מסתבר שאחד מהוריו שישן בקומה העליונה ירד למטה והתחיל להסתובב במטבח או בסלון. כפיר שלף את ישבנו מהזין הלוהט שלי וסימן לי להיות בשקט. הוא סגר את דלת חדרו ושאל אותי איפה הבגדים והנעליים שלי, ואמרתי לו שהכל נשאר בסלון חוץ מהתחתונים...

 

אלה היו כמה דקות מורטות עצבים. הרגע הקסום ביננו נשבר ללא שוב. הזיון נקטע באיבו וכל דאגתו של כפיר באותו רגע היתה איך הוא מגניב אותי החוצה מביתו. זה קרה כעבור כרבע שעה כשאביו או אימו עלו חזרה למעלה. כפיר חמק בשקט לסלון והביא משם את הבגדים והנעליים שלי. התלבשתי וכפיר  ליווה אותי עד לחדר המדרגות. שם נפרד ממני בנשיקה חטופה ומבט קצת מודאג. "סע בזהירות, נדבר כבר" הוא עוד אמר לי, אבל אני ידעתי שהזמן הקסום הזה שהיה לנו, כבר כנראה לא יחזור.

 

למרות זאת הייתי צריך לדעת בבטחון מה כפיר מרגיש בקשר לכל מה שהיה והאם יש סיכוי שמשהו ימשך ביננו. פינטזתי שנשלים את הסקס החושני המדהים שנקטע באיבו, אבל ידעתי שהסיכוי לכך נמוך למדי. בתוך תוכי ידעתי שהרגע הנכון היה וחלף. אחרי כמה ימים של חילופי ברוכת נימוסין, החלטתי לשאול אותו שאלה ישירה ושאלתי אם בא לו להפגש איתי שוב. תשובתו הדי צפויה של כפיר היתה: "מאוד נהניתי איתך באותו הערב, אבל אם הייתי יכול לחזור אחורה הייתי חוזר בי. אני לא חושב שיש לנו למה להפגש שוב, זה לא יכול להתקדם לשום מקום... וגם אם כן, אין לי את הסבלנות לעבור תהליך מהסוג הזה." כשהוא מתכוון כמובן לכך שאין לו סבלנות לחכות לתהליך של אדם נשוי עד שיחליט לפרק את החבילה ולחיות באופן גלוי עם נטיותיו, כי כפיר כמו שידעתי מלכתחילה חיפש מערכת יחסים ולא סקס נפלא ככל שיכול היה להיות ביננו.

 

מה שאהבתי בקטע שבכל זאת היה ביננו זה ששום דבר לא היה מתוכנן. לא נפגשנו למטרת סקס ומחול החיזור הפיתוי הארוך היה משהו מיוחד בעיני, משהו שכמעט לא חוויתי בעבר עם בנים. היה לזה טעם של פעם. טעם שאהבתי. טעם שהתגעגעתי אליו. כנראה שזה חסר לי יותר ממה שחשבתי. נשאר רק לנצור את הזכרון המתוק.

 

ולכפיר המתוק אני מקדיש את השיר Guns N' Roses - Sweet Child O' Mine משנת 1988:

 

 

נכתב על ידי , 15/1/2012 14:30   בקטגוריות אוראלי, אינטימיות, אירוטי, אנאלי, אנרגיה מינית, אסוציאציות, אף פעם זה לא מאוחר מדי, בין תדמיות למציאות, גייז, הומואים, הזדמנות שניה, העזה, התמסרות, התפרפרויות, חושניות, חרמנות, ליטופים, מוסיקה, משיכה, נעים, נשיקות, סבלנות, סקס, עיניים ירוקות..., פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, צעירים, שחומים, תשוקה, תקווה, אהבה ויחסים  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ישראלית בקנדה ב-17/1/2012 05:26



576,487
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)