פילבוקס

דני, 26, השחיף השחמחם והחמוד עם העיניים הירוקות, הוא למעשה היזיז הכי טוב והכי קבוע שלי. הבעיה היחידה שלי איתו זה שאנחנו נפגשים רק פעם - פעמיים בחודש, אבל כל פגישה איתו היא תענוג מובטח.

בחודש האחרון דני היה בתקופת בחינות ולא היה לו זמן להפגש איתי. היום אמרתי לו שהחרמנות שלי גועשת. אז דני, בממזרות אופיינית, אמר שהחרמנות הגועשת שלי הזכירה לו את געש. ואז הוא הוסיף ואמר שמחר יהיה 22 מעלות עם שמש ושאל אם יש לי זין לכל ההפקה הזו עוד פעם [של ההתארגנות לגעש עם הציוד, לקחת אותו, להתמקם שם וכו' וכו'] או שלא כל כך. דני ביקש שאענה לו דוגרי, אז עניתי לו בכנות: "בטח שיש לי, במיוחד שזה איתך, אבל ה- 22 מעלות מחר זה במצב של מעונן חלקית ואולי יהיה קר מדי."

אחרי שהמשכנו לדבר החלטנו שמחר אנחנו נפגש וניסע לגעש או, שאם יהיה קר מדי, ניסע להזדיין כמו שצריך באיזה צימר נחמד. אבל אצל דני אף פעם אי אפשר לדעת אם לא תהיה הברזה של הרגע האחרון. אצלו גם תמיד יש ספק אם הוא יצליח לקום בזמן, שלא לדבר על האיחורים הכרוניים שלו שלא נמדדים בדקות אלא בשעות...

אמרתי לדני שאני אצלצל אליו בבוקר בשעה שנקבנו לוודא שהוא קם והוספתי: "דיר בלאק שאתה לא עונה ודיר בלאק מלבטל".

דני השיב: "חחח, בעזרת השם."

עניתי לו: "מהשם אני לא דואג, אבל מלילה לבן עם וודקה וחברים אני מאוד דואג... לך לישון בזמן... חחח".

דני: "חחח. קרעת אותי."

אני: מחר אני אקרע אותך, תרתי משמע :-)"

ביני לביני תהיתי אם רק אני אקרע אותו מחר או שגם הוא יקרע אותי... נראה כבר איך יזרום...