פילבוקס

אז אחרי שהכותרת הכניסה אותכם לפוסט הזה כדי לראות מי הם הבחורים האלה שעשו לי את היום, צר לי לאכזב אותכם, אבל מדובר בשני שירים יפיפיים של אברהם טל מתוך האלבום האחרון שלו "אורות" שיצא בשנת 2010.

אבל למה בכלל חשבתי על השירים האלה ולמה הם עשו לי את היום? זה מתחיל איכשהו בדותן. כן, כן, אותו דותן שלקח לי את הלב ועשה ממנו קציצות. אותו דותן שטען שאוהב אותי כל כך אבל בחר להעלם מחיי ללא מילה לפני חצי שנה. אותו דותן שלפני שלושה חודשים קיבלתי ממנו מסר אחרון שלא יעזור כלום והוא תמיד יאהב אותי ושתמיד ישא אותי על לוח ליבו. אותו דותן שסימני השאלה שאופפים אותו, את הצהרותיו ואת הפכפכנותו לא מרפים ממני.

אז לפני כמה ימים, אחרי העדרות של כמה חודשים מאטרף והעדר יכולת ליצור איתו קשר, דותן הוציא את הכרטיס שלו באטרף מהקפאה וחזר. לא אלי, לאטרף. לא יכולתי להתאפק ושלחתי לו כמה הודעות אשר לא נענו. אינני יודע אם הוא אוהב או אהב אותי או שהכל היה משחקים. ידעתי שהסיכוי שנחזור אי פעם שואף לאפס, אבל ידעתי עוד משהו: יש פיל שעומד ביננו באמצע החדר ושאני כבר יותר משנה, עוד לפני שהוא נעלם מחיי, לא העזתי לדבר עליו.

ידעתי שאת הפיל הזה אני צריך להוציא משם. ידעתי שאני צריך לנקות מתוכי את המורסה שקיומו של הפיל מעלה בתוכי ואוכלת אותי. ידעתי שרוב הסיכויים הם שאם אני אזכיר את הפיל הזה, דותן יתרגז ואאבד אפילו את הסיכוי הקלוש שאולי הוא יחזור, אבל ידעתי שאני חייב לדבר על זה, כדי שאם אי פעם יתחדש הקשר בינינו, הוא יתחדש ממקום של אמת ולא ממקום של שקרים שמעיקים ומעיקים.

פה בדיוק המקום לשיר הראשון, וזה השיר "אורות" של אברהם טל:

"כל המקומות שבהם היית

עולמות שראית וגילית

כל השאלות שבדרך שאלת

לפעמים לא העזת לגלות...

כל הדרכים נפתחות לפניך

מתגלות מול עיניך בחייך

כל התהיות נעלמות ברגע

ועכשיו ברור מה חשוב ומה פחות...

כל הזכרונות, הדמעות שבכית

שניקו את פניך מהתום

כל החוויות שהעצימו את ימיך

שהדירו שינה מעיניך בלילות"

 [אברהם טל - אורות]

ומה הוא הפיל הזה שמעולם לא דיברתי עליו עם דותן? זה קשור לעובדה שלפני יותר משנה גיליתי כרטיס נוסף באטרף שיש בו את תמונות הערום של דותן. אמנם הוא מצולם שם ללא פנים ומזוויות לא שגרתיות, אבל הכרתי את גופו כמו שאני מכיר את כף ידי והצלחתי לזהות אותו. הכרטיס הינו כרטיס סטוצים של שרלילן נטחן מהסוג הירוד ביותר, שונה כל כך מכל מה שאני יודע על דותן, שזה ממש לא התקבל על דעתי שיש לו כרטיס כזה. דותן שלכל אורך היכרותנו הצהיר שלא שכב עם אף גבר אחר ושלא מסוגל שמישהו אחר יגע בו, דותן הזה הוא מזדיין סדרתי שרק מחפש שיטחנו אותו בעלי כלים גדולים באשר הם? 

הפיל איננו עצם קיום הכרטיס הזה, כי דיברתי על כך עם דותן כשרק גיליתי את תמונותיו בכרטיס ההוא. דותן טען אז שזה כרטיס שפתח האקס שלו במטרה להתנקם בו ושהוא הכניס לשם תמונות ערום שפעם צילם אותו כשהיו יחד. דותן אמר לי אז שאני לא יודע כמה הוא מתבייש בכך שאיפשר לאותו בחור לצלם אותו כך, שזה היה ברגע של שטות ושמאז הוא רודף אחריו ללא הפסק ועושה מה שהוא יכול להציק לו. דותן ביקש שלא אדבר על זה יותר כי זה מעכיר את מצב רוחו ומזכיר לו דברים שהוא לא רוצה לזכור, ואני כיבדתי את זה.

אז הפיל הוא לא עצם קיום הכרטיס, אלא הספק הענקי שנותר בליבי אם זה אכן כרטיס של איזה אקס מתנקם או שדותן פשוט מורח אותי ומשחק משחק כפול, בו יש את דותן הנאמן ואוהב מצד אחד ואת דותן השרלילן הנטחן ע"י כל העולם ולהקתו מצד שני. לא הצלחתי להבין מה אותו אקס ירוויח מקיום כרטיס כזה. הרי אם יהיו אליו פניות ואם יקבעו איתו פגישה אז כשיגיעו יראו שהוא מישהו שונה לגמרי, אז מה הסיפור?

אבל יותר מכך, הדבר העיקרי שלא הצלחתי למצוא לו הסבר והעיק עלי בספקות גדולים, היה התזמון. לא הצלחתי להבין איך שני הכרטיסים, הכרטיס הרגיל והמוכר של דותן והכרטיס של השרלילן הנטחן,  היו נכנסים לאטרף או יוצאים מאטרף באותו זמן. אמנם זה לא קרה תמיד, אבל זה קרה יותר מדי פעמים מכדי להיות מקרי. זה הטריף אותי במיוחד כשהייתי נפגש עם דותן ואז חמש דקות לפני שהיתי נכנס אליו, הייתי רואה באטרף ששני הכרטיסים כבר לא אונליין ואילו חמש דקות אחרי שהייתי יוצא ממנו, שני הכרטיסים היו הופכים להיות אונליין בו זמנית. גם בימים אחרים, כשהייתי בודק לפני כמה זמן היו שני הכרטיסים אונליין, הייתי פעמים רבות רואה בדיוק של "על הדקה" ששניהם יצאו מאטרף באותו זמן.

היו לי כמה ניחושים לגבי המצב. במקרה הטוב חשבתי שזה איזה כרטיס של פנטזיות בו דותן נהנה להסתלבט על גברים תמימים, לחרמן אותם ולהבריז. אולי זה היה נותן לו איזה קיק, אני לא יודע. אבל ידעתי שבמקרה הרע הוא היה נפגש איתם ולמעשה בכלל לא היה נאמן בניגוד להצהרתו.

ואחרי כל ההקדמה הזאת, בחזרה לעניננו. בהודעה הלפני אחרונה ששלחתי לדותן באטרף, כתבתי לו כך:

"עד כדי כך קשה לך לדבר איתי? אין מצב שנשב כמו שני בני אדם שעברו משהו ונשוחח על כוס קפה? לא מגיע לי לפחות את זה? אני עדיין מאמין בך שתתבונן ותבין שאני ראוי לקצת יותר מהתפוגגות ללא שום הסבר...

שלך תמיד

אביב"

זמן קצר אחרי ששלחתי לו את ההודעה הזו, דותן יצא מהאטרף וגם הכרטיס של השרלילן הנטחן יצא. כשראיתי ששניהם יצאו בו זמנית בדיוק באותה דקה, התחרפנתי. נמאס לי מהעמדות הפנים. נמאס לי מהמשחק הזה. נמאס לי מהפיל שעומד באמצע החדר והחלטתי לבעוט בו. לא היה אכפת לי מה תהיה התוצאה, העיקר שהפיל כבר יעוף משם. לא יכולתי להמשיך לקבל א היריקות האלה בפרצוף ולומר שזה גשם. רציתי שהוא ידע שאני יודע. קיוויתי שאם באיזו דרך נס הוא גם יתייחס או יסביר, אולי יש לנו עוד סיכוי, אבל ידעתי שהסיכוי קלוש עד בלתי קיים.

אז ישבתי ומתוך זעם ספונטני כתבתי לדותן הודעה ובה העזתי לשאול את מה שלא העזתי לשאול אותו מעולם. זו היתה זו הודעה שבה דיברתי במפורש על הפיל שבאמצע החדר ועל מה שנראה כמו משחק כפול שלו:

"מעניין שאתה ו"שרלילן ניטחן" יוצאים מאטרף בדיוק באותו זמן... אתה עדיין אומר שזה לא כרטיס שלך? או שיש איזו דרך פלאית שהוא יודע בדיוק מתי אתה נכנס ויוצא מאטרף? אתה אמנם לא חייב לי שום הסבר וזכותך שיהיו לך כמה כרטיסים שתרצה ולעשות מה שבא לך, אבל אחרי כל הסיפורים על האקס שמציק לך ומשתמש בתמונות שלך בכרטיס פיקטיבי שהוא פתח, משהו פה לא נראה הגיוני.

אגב, שמתי לב לזה כבר לפני המון זמן, עוד בתקופה שנפגשנו והייתי מגיע אליך ובו זמנית שני הכרטיסים היו אונליין ואופליין יחד, אבל לא העזתי לומר כלום כדי לא להעכיר את האווירה. קיוויתי שיום אחד אני אבין איך זה קורה כי זה לא התאים לדותן שהכרתי.

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד"?

את ההודעה הזו דותן ראה כנראה רק בשעות הערב כשחזר לאטרף. הוא לא ענה. הוא לא ניסה להסביר או לתרץ. הוא פשוט ניתק את קו התקשורת האחרון שהיה ביננו. הוא חסם אותי ושם אותי ברשימה השחורה, כך שאני לא יכול לשלוח לו יותר הודעות באטרף.

תם ונשלם. אחרי עשרות נסיעות לסוף העולם שמאלה בו הוא גר, אחרי הרבה שיחות, אחרי הרבה כייף והרבה כאב, אחרי שלוש טבעות בו קידשתי את הקשר ביננו, אחרי הרבה סימני שאלה מעיקים ומשחקים מלוכלכים, דותן שם סוף פסוק לסאגה המתמשכת הזו.

אמנם יש לי את הטלפון שלו, אבל לא נראה לי שיש טעם אפילו להתקשר. מה זה יתן? להטיח בו על כך שהוא שיחק בי משחק אכזרי? לנסות להמיס את הקרחון האופף את ליבו ורגשותיו, אם אי פעם היו לו רגשות כאלה כלפי? לומר לו שהוא אטום? לספר לו שהוא מניאק שגרם לי לאבד את האמון באהבה?

ואז פתחתי את הרדיו ושמעתי את השיר המקסים של אברהם טל - מחוזקים לעולם, והרגשתי טוב. שחררתי את המורסה מתוכי. הרגשתי מזוכך. בחוץ הרוחות משתוללות וגשם זלעפות יורד, אבל אני מרגיש משוחרר. הרגשתי מחוזק. איזה שיר נפלא.

"המילים מרגיעות

והרגש עוד סתום

כל מילה במקום

והלב נשאר אטום

והימים כל כך יפים

הלילות של החורף הזה

מזכירים לי ימים קסומים...

אני רואה שבחיים

הגלגלים מסובבים את כולם

המלחמות, ההיפוכים

בסוף יוצאים מחוזקים לעולם

הזמנים לא קלים

נעלם בין הצללים

מתעורר בבהלה

ונמלט מהשכחה

והימים כל כך יפים

הלילות של החורף הזה

מזכירים לי ימים קסומים"

[אברהם טל - מחוזקים לעולם]