פילבוקס

כרמל הוא כבר מעל 40. בחור עדין, נאה, רזה ולטעמי. דיברנו לא מעט ואנחנו מכירים כבר שנה - שנתיים. ישבנו פעם במסעדה ואפילו היה לנו איזה סטוץ קטן אצלו בבית, בערך, אבל הרגשתי שכרמל לא ממש איתי שם. כרמל עבר מערכת יחסים לא פשוטה עם גבר נשוי שהתעלל בו נפשית. למרות זאת הוא עדיין לא השתחרר ממנו לגמרי. הוא רואה בי ידיד טוב ומדי פעם, בעיתות מצוקה, הוא שופך את ליבו בפני. אני יודע שאני הטעם שלו ואני יודע שהוא נמשך אלי, אבל אני יודע גם שלא יקרה ביננו כלום.

השבוע טרח כרמל להבהיר לי שוב למה לא לפרש את התנהגותו כמשהו אחר: "אנחנו חברים, לא יותר מזה. חשוב שתבין. אני נמשך אליך מאד, גם לטוב ליבך, אבל לא אוכל יותר להיות עם גבר נשוי"...