|
פילבוקס חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק. |
| 4/2012
עם הראש לשם
אחרי כמה שעות על החוף, אני חרמן אש והשטח יבש. כל היזיזים הטובים הפוטנציאלים התאדו. לא עונים או לא פנויים.
בדרך חזרה, הודעה מפדרו, 24, שלא ראיתי כבר איזה חודשיים. הזמנה לקפה. שעה קלה אחר כך אני שוכב על הגב על המיטה שלו. ערום. הזין עומד. הפה של פדרו מטפל בו כהלכה כשהוא עם הגב אלי ועם הראש לשם.
באותו זמן אני גולש באטרף מהפון מאחורי הגב שלו, ממשיך לנהל שיחות עם יזיזים שאולי ואולי לא, אבל הם לא. הסיכוי האחרון יורד מהפרק. טוב, אז שיהיה פדרו. אני משחרר את עצמי עד הסוף ונותן לו את עצמי כמו שהוא אוהב וכמו שלא קיבל כבר הרבה זמן. פדרו משתף פעולה עד הסוף.
תכלס היה זיון טוב, אז למה אני מבואס בסוף? כי זה פדרו? כי אני לא ממש חם עליו? כי הוא היה רק אמצעי לפורקן זול? פדרו לא מרגיש כלום. הוא מסוחרר. אומר לי שהיה מעולה. נפרד ממני בנשיקה וחיבוק. אני מחזיר לו והולך...
ולפדרו אני מקדיש את השיר של גידי גוב "שלל שרב" משנת 1987, נראה לי שהאסוציאציה ברורה:
|
נכתב על ידי
,
29/4/2012 00:50
בקטגוריות אדישות, אוראלי, אירוטי, אמת, אנאלי, אסוציאציות, בין תדמיות למציאות, גייז, גמירות, התפרפרויות, זין, חרמנות, יזיזות, אכזבה, מוסיקה, סקס, פגישה, שחומים, תשוקה, אהבה ויחסים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|