פילבוקס

ההודעה שקיבלתי באטרף היתה מפתיעה: "איכזבתי אותך בעבר כשלא יצא להיפגש ואולי תסלח על זה ותרצה לזיין אותי. ארז. (לא עכשיו כי אני בעבודה)". אולם מה שמפתיע יותר היה שהבחור זכר אותי למרות שדיברנו לדבריו לפני שנה וחצי - שנתיים ואני כמעט לא זכרתי אותו.

זה היה מפתיע גם כי בדרך כלל אני בצד הזוכר [או הצד שמספיק אכפת לו בשביל לרשום תזכורת לעצמי כדי שלא אשכח] אבל כנראה שהוא החליף ניק וחוץ מזכרון קלוש על מישהו מהאזור שלו שחום רזה ואולי שעיר שפעם בא לי לזיין, לא זכרתי הרבה. הבחור דווקא זכר פרטים. זכר את שמי. זכר שאפילו כמעט שקבענו ואת המקום שקבענו אז להפגש [לפי המקום הבנתי שזה אכן אני והוא לא מבלבל אותי עם מישהו אחר] והוא אף סיפר לי למה הבריז ברגע האחרון.

אחרי חילופי דברים אטרפיים אופייניים ואחרי שהתברר שהוא מסיים לעבוד מאוחר מדי בשבילי ולא נוכל להפגש באותו יום, דיברנו בטלפון. ארז נשמע נחמד, קליל, צעיר, נערי, למרות שהוא כבר בן 27 - 28, לא ילד. אהבתי את הקול שלו ואהבתי את הגישה. אני מקווה שתהיה לנו גם כימיה במפגש שעושה רושם שיקרה בקרוב, כנראה בגעש...

והשיר שעלה לי בראש הפעם הוא שיר מ- 1977 Chicago - Baby, what a big surprise: