פילבוקס

כבר שנים רבות אני עו"ד לעניני גירושין וכבר חשבתי שאין משהו שיפתיע אותו בתחום עתיר המשחקים המלוכלכים והאמוציות הזה, אבל עומר, נער שראיתי בפעם הראשונה כשהיה בן 14 ומשהו, הצליח להפתיע אפילו שועל קרבות ותיק כמוני.

כשהוא נכנס למשרדי לראשונה, שחום, רזה, קטן וקצת מחוצ'קן, זה היה יחד עם הוריו שהיו בישורת האחרונה של הליכי הגירושין שלהם ובאו לסגור ענינים. הכל התחיל מהמלחמות על הדירה שנבעו מהתירוץ שמשפחתה של האם היא שעזרה לבני הזוג לממן את רכישת הדירה, מה שגרם לכך בגלל שאמו של עומר לא הסכימה בשום אופן כי בעלה יקבל חצי משווי הדירה, במקובל במקרה של גירושין. הבעל מצידו לא הסכים שבשום אופן עתידו של בנם המשותף יקופח, עד שנמצאה הפשרה. בשורה התחתונה הוסכם בין הצדדים כי הדירה תושכר לאחרים עד שעומר יגיע לגיל 18 ואז תמכר, כשדמי המכירה יתחלקו בין האם לבין עומר.

אבל עד שהגענו לרגע חתימת הסכם הגירושין, עומר הוא לא הפסיק לעצבן את כולם כשבדק שוב ושוב את המסמכים ושאל אותי ואת עורך הדין של אביו, אין ספור שאלות חופרות, שלא נתקלתי בהן מצד צעיר בגילו. לא הבנתי בכלל למה הם הביאו אותו, אבל כנראה שהילד הזה כבר מאז היה רגיל לסובב אנשים על האצבע הקטנה שלו, במיוחד את הוריו, אבל הפעם גם אנחנו, עורכי הדין שלהם, עמדנו לסבול ממנו כמה שעות של מריטת עצבים מתמשכת. עומר לא הפסיק להסתובב בחדר כמו פרפר, הוציא ספרים מהספריה שלי ושאל ללא הרף: "מה זה הספר הזה? בשביל אתה צריך את הספר הזה? מה עושים עם כל הספרים הירוקים ולמה צריך כל כך הרבה מהם?" נסיונות הוריו להשתיקו לא ממש עזרו, אבל איכשהו נחתם ההסכם והעו"ד של אביו יצא להגיש אותו לבית המשפט.

כשעברו השנים והוא כבר בן 18 ויום, הגיע עומר שוב למשרדי, הפעם רק עם אימו והפעם לצורך מכירת הדירה. הילד הקטן והמעצבן, גדל לנער מעצבן פי כמה וכמה, אבל מה הפעם חוץ מחפירותיו, היו עוד כמה דברים שהצליחו להסיח את דעתי מהעסקה שהייתי אמור לטפל בסגירתה. היו אלה בעיקר גופו השחום והגבעולי, פניו הנאות, שפתיו הבשרניות שדוק של לחות מפתה היה משוח עליהן וישבנו הקטן והשובב שסובבו לי את הראש לכיוונים אחרים.

הנער נלחם כארי על כל פסיק ופסיק בחוזה ושוב שאל המון שאלות טורדניות על כל מיני מונחים משפטיים מקובלים: מה זה "על אף האמור לעיל"? למה כותבים משהו ואז מוסיפים את המשפט הזה שאומר בדיוק ההיפך? [ואני הסברתי, אך לא גרעתי מבט מפיו המדבר וחשבתי כמה בא לי להדביק לו צרפתית חמה ורטובה] . הוא גם שאל מה זה "מבלי לגרוע מ..." [ואני הבהרתי, אבל מה שהיה לי בראש באותו רגע היה רק לגרוע מבגדיו ולראות את גופו החשוף החלק והנערי שחלק ממנו הציץ מבעד לפתח העמוק של הטי שירט שלבש...]. הוא לא הרפה גם מהביטוי "בכפוף ל..." [ואני עניתי, אבל באותו רגע לא יכולתי להרפות מהמחשבה כמה בא לי שהוא יהיה כפוף באותו רגע על השולחן והזין שלי יפלח את אחוריו המושלמים].

אחרי שעתיים של עינוי כשהזין שלי מאיים לפוצץ את מכנסי מרוב חרמנות על הנער השחום הקטן והמעצבן הזה, הסתיימה הפגישה ונחתם החוזה, אשר כמקובל אז היה נקוב בדולרים שאמורים להיות משולמים לפי השער היציג של הדולר ביום התשלום.

כחודשיים אחרי חתימת החוזה, הביאו הקונים למשרדי את התשלום האחרון שעמד על 48,760$. התשלום הופקד אצלי בנאמנות והייתי אמור לחלקו בין עומר לאימו בחלקים שווים. אתרע המזל ובאותו יום עמד השער היציג על 3.5761 ולכן הסכום ששולם היה 174,370.63 ש"ח. חילקתי את הסכום לשניים והכנתי 2 שקים, האחד ע"ס 87,185.32 ש"ח ע"ש אמו והשני ע"ס 87,185.31 על שמו של עומר. אמו הגיעה באותו בוקר לקחת את השק שלה אולם עומר הגיע רק בערב כשהייתי כבר לקראת סגירה.

הוא החזיק את השק בידיו, בדק כמה זה היה, ערך את החישובים שלו ושאל: "וכמה היה השק שקיבלה אמא שלי?". כשהראיתי לו את צילום השק שנשאר אצלי, הוא קם, התעצבן, נופף מולי בשק שלו ובצילום השק של אימו ואמר בקול רם ועצבני: "אני לא מוכן שהיא תקבל יותר ממני!". לא הבנתי על מה הוא מדבר, שכן חילקתי את הכסף בחלקים שווים. "אתה לא רואה?" אמר עומר, "השקים לא באותו סכום!". הבטתי שוב בשקים ועדין לא הבנתי, אך אז שמתי לב שהשק של אימו גדול באגורה יותר מהשק של עומר. "אגורה?!" הגבתי חצי משועשע, אבל כשעומר הגיב: "כן!! אפילו אגורה!! אבא שלי תמיד אמר לי לא לוותר אפילו על אגורה כשמגיע לי משהו, כי מי שמוותר על אגורה לא שווה אגורה."

הזמן שבזבזנו כבר היה שווה הרבה יותר מאגורה, אז פתחתי את הארנק, מצאתי מטבע של אגורה ששמרתי למזכרת לפני שהוא בוטל והושטתי לו אותו.

"לא!!" אמר עומר, "אתה לא תפתור את הבעיה שיצרת כל כך בקלות! זה לא רק האגורה שלי, זו גם האגורה שקיבלה אמא שלי יותר מדי! אני רוצה שתבטל את השקים, שאמא שלי תחזיר את מה שקיבלה ואז תחלק ביננו שווה בשווה בדיוק, ואם אתה לא יכול אז שאני אקבל את השק הגדול יותר!"

באותו רגע פקעה סבלנותי. "אני כבר אראה לך מה תקבל גדול יותר, חתיכת ילד קטן ומושתן!" קראתי לעברו. היינו לבד במשרד באותו זמן, המזכירה כבר הלכה מזמן, ואני קמתי ממקומי. פני בוערות מכעס והזיין שלי מתפקע במכנסיים מרוב חרמנות. עוד לפני שהוא הספיק להתעשת, הגעתי אליו, כופפתי אותו על השולחן, הפשלתי את מכנסי הספורט הקצרים והמבריקים שלו שחירפנו אותי מרגע שהוא נכנס למשרד, שלפתי את הזין ונעצתי בלי היסוס ישר לכיוון החור המפתה שלו. "עזוב אותי יא הומו מניאק" צעק השחיפון השחום הזה, אבל סטירה חזקה אחת סתמה לו את הפה וזה היה בדיוק הרגע שהזין שלי הפולט פרי-קאם בכמויות חדר פנימה.

"אההה....." ארוך של כאב נפלט מפיו של עומר ברגע החדירה, אך עד מהרה קריאת הכאב הפכה לגניחות של הנאה משולבות במילים מתוצרת הפה הקטן והמלוכלך שלו. "כן, יא עורך דין מנייאק, ככה אתה דופק את כל הלקוחות שלך או רק את הצעירים?" כשהטחות האשמה האלה מתחלפות מדי פעם: "כן, כן, תן לי את הזין הגדול שלך, עמוק עוד עוד...".

אחרי כמה זמן סובבתי אותו על הגב, השכבתי אותו על שולחן הישיבות עם רגליו הפסוקות כלפי מעלה, עוטפות את הגב שלי וחדרתי לתוכו באיטיות מטריפת חושים. עומר ניסה למשוך אותי אליו עם רגליו: "תן לי אותו, תן לי אותו כבר" הוא קרא בקול אבל אני רק נכנסתי בעדינות פנימה והחוצה לתוך החור הלוהט שלו, כל פעם עוד קצת והוא כבר משתולל מרוב תשוקה לקחת את הזין עמוק עד הסוף ואז לפתע שחררתי את המעצורים ונכנסתי בחוזקה הכי עמוק שיכולתי. "כן....כן..." צעק עומר כל כך חזק שהתחלתי לחשוש שמישהו מהמשרדים הסמוכים אולי ישמע, למרות שרוב הסיכויים שכולם כבר היו ריקים בשעת לילה מאוחרת זו., אז שלפתי את עצמי כמעט עד הסוף. ברגע באחרון התחרטתי ולא יכולתי לעמוד בפיתוי, אז נעצתי את הזין שוב עמוק פנימה. כך התחלתי לפמפם אותו חזק, ממש משפד אותו על העשרים סנטימטר הלוהטים שלי כשהוא כבר משפריץ בלי אבחנה ורגע אחר כך התפרץ גם הר הגעש שלי והחל למלא אותו במטחים של שפיך חם.

ברגע שהתחלתי לגמור עומר שלף את עצמו מהזין שלי, והתכופף לבלוע כמה שיותר לתוך פיו המתוק. אני כבר הייתי באסקטאזה. הגירוי היה מעל הנסבל. אבל הוא ינק מצץ ובלע כל טיפת זרע עד שחלב אותי לגמרי. "זה היה הזרע הכי טעים שבלעתי" אמר עומר, והעיף מהחלון את הפנטזיות שלי שהוא היה בתול, אך אז הוסיף: "כבר הרבה זמן אני מפנטז שתפתח אותי בפעם הראשונה." והבנתי שבתחת הוא בכל זאת היה בתול, וחייכתי חיוך דקיק.

אחרי שנרגענו מהזיון המטורף, פתחתי את המיטה המתקפלת שאני מחזיק במשרד למנוחה בשעות העבודה הארוכות שלי, ונשכבנו הפעם לזיון נוסף חושני לא פחות. היה מדהים ואחרי כמה תנוחות שפינטזתי עליהם (או שראיתי באיזה סרט פורנו), התמוטטנו שוב מגמירה שניה.

"אז מה, השיטה שלך לפיתוי היא להרגיז את מי שאתה רוצה שיזיין אותך?"

"ממש לא" ענה עומר והוסיף: "בואנה, זה היה חצי אונס!"

"רק חצי?" צחקתי, ולמרות מחאותיו שהחור שלו כבר כואב ושהוא לא רוצה עוד, הפכתי אותו על הבטן וחדרתי לתוכו בכוח עד לגמירה נוספת שאחריה אמרתי: ועכשיו זה אונס שלם" ועומר רק גנח מכאב ובכי.

כמה דקות אחרי שנרגענו ויצאתי מתוכו, עומר סובב את פניו מלאות הדמעות, חייך חיוך קטן נסוך בכאב ואמר: "אבל למה בכוח יא מנייאק?"

"זה נקמה קטנה על העצבים שהבאת לי בגלל האגורה ההיא" אמרתי לו, אבל להפתעתי הוא רק הדביק לפה שלי  נשיקה חמה ורטובה והוסיף "שתוק, שתוק כבר, אתה בכלל לא מבין..."

ואז ירד מטה אל הזין החם והמצפה שלי, הרטיב גם אותו היטב, כיוון את ישבנו המתוק למקום הנכון והחל להתיישב עליו בעדינות.

התמכרתי לתחושת ההתמסרות המוחלטת שלו ולחור החם שלו הלוטף את הזין שלי ומתהדק עליו לכל אורכו. עומר החל לרכב עליו באיטיות מטה ומעלה, וכשעיניו עצומות מרוב עונג, אמר לי: "על הזין שלי האגורה הזו ועל הזין שלך מה שבאמת רציתי כל הזמן...", ואז התפוצצתי בתוכו שוב.