שניהם תימנים, שניהם רזים, שניהם שחומים ואקזוטיים,
שניהם סקסיים ושניהם מושכים אותי. עם שניהם קבעתי למחר, אבל אין לי מושג עם מי מהם
אפגש...
האחד תימני בהיר יחסית עם עיניים ירוקות וחיוך מתוק.
הוא בן 27 שאני מכיר יותר משלוש שנים אבל כבר כשמונה חודשים לא נפגשנו. בהתחלה הוא
החליט שלא בא לו יותר ואחרי כמה חודשים החליט ששוב בא לו, אבל לא יצא להפגש. הוא
מחזיק אותי על אש קטנה ואני לא אוהב את זה, אבל בגלל שהיא בוערת בעוצמה אני חורק
שיניים ומחכה, אוכל תסכולים ומצפה. למה? כי כשנפגשים כל כך טוב איתו שאני פשוט לא
יכול לוותר על זה. לא רק הזיון המדהים, אלא בכלל הכימיה, החום, החושניות. כשנפגשים
הכל מושלם. הבעיה הגדולה היא כל התסכולים שאני צובר עד שזה קורה...חחח. האם התקופה
הארוכה שלא נפגשנו תוריד את אש הלהבה כשנפגש? האם נשחזר את הלהט שהיה בפגישות שלנו
בעבר? קשה לדעת. משיכת הזמן הכל כך ארוכה שלו כבר ארבעה חודשים מאז שהחליט שמתאים
לו להפגש שוב, מוציאה לי את הרוח מהמפרשים. עכשיו הוא מדבר איתי על מחר. אולי על
הבוקר ואולי בצהרים. "אולי", שאם נשפוט לפי נסיון העבר, רוב הסיכויים
שיהפוך לעוד ביטול אחד מיני רבים.
השני תימני כהה בן 20, עם עיניים שחורות יוקדות
ומרתקות. הוא חייל קרבי שדיברתי איתו בתחילת השבוע שנפגש ביום חמישי כשיצא לשבת. הוא
אפילו גר בעיר קרובה. היום דיברתי איתו שוב לוודא שהוא עדיין בעניין, והוא אמר שכן.
אפילו קבענו שעה. לדבריו, הוא בתול חסר נסיון לגמרי שלא עשה עוד כלום עם גברים,
ובא לו לנסות איתי. עד כמה זה נכון, אני אולי ארגיש כשנפגש, אבל יש לי איזו תחושת
בטן עמומה שבסוף הוא ישתפן. אם הוא השתפן בכל הפעמים בעבר שחשב להפגש עם גבר ולא
נפגש, אז למה שאיתי זה יהיה שונה? חוץ מזה אני רגיל לצעירים האלה שמשנים את דעתם
כמו שבשבת. אז למה בכלל אני טורח? משתי סיבות עיקריות: האחת, כי יש משהו מיוחד
להיות הגבר הראשון של מישהו חסר נסיון כזה, מישהו רענן שעוד לא התקלקל. השניה: כי
הוא מזכיר לי את הבחור שהזכרתי קודם וכאילו מעיין תחליף לבחור ההוא שאני לא מצליח
להשיג כבר הרבה זמן.
את מי מאחי בני תימן האלה אני רוצה יותר? ברור שאת
הראשון. מעניין עם מי מהם אפגש מחר בסופו של דבר. הראשון? השני? אף אחד מהם או
אולי שניהם? עוד 24 שעות תהיה התשובה...
ומה יכול להיות מתאים יותר מהשיר התימני המקסים של ציון
גולן - אחי בני תימן:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
