זה היה שבוע מוזר קצת. שבוע של כמה כשלונות ברצף.
מנחוס. מישהו עשה לי שְחוּר. אני לא מרבה לכתוב על הכשלונות שלי, אבל יש כאלה
ובשבוע הזה הם החליטו לבוא בצרורות.
בשורה תחתונה, שלושה בחורים בני עשרים ומשהו שהביעו בי
התענינות מחודשת אחרי נתק ארוך, ורצו להפגש, חזרו בהם. שלושה בחורים אחרים בני
עשרים ומשהו שכבר קבעתי איתם, החליטו שזה לא מה שהם מחפשים, למרות שלא ראו את ה
"זה" שאני בטוח שהם מחפשים, הלוק הכללי שלי כנראה לא היה לטעמם. עם
שניים מהם זה קרה אחרי שהגעתי אליהם הביתה ואילו השלישי, כשהייתי בדרך. בחור נוסף,
חייל בן 19 שאני מדבר איתו בחודש האחרון והוא מתנדנד לי, פנה אלי מיוזמתו דווקא
אחרי שאמרתי לו שנראה לי שלא יתאים ביננו [בגלל הטעם היותר מדי קינקי שלו במקומות
לסקס], אך יום לפני הפגישה המיועדת, הודיע לי גם שירד לו החשק.
אחרי שבעה סירובים כאלה, לא מסתם מישהו שדיברתי איתו
בפעם הראשונה - שכאלה סירובים יש תמיד - תהיתי מה קורה לי. האם זהו? האם איבדתי את
הטאץ' או שזה צירוף מקרים בלבד?
בשבוע הזה החלטתי לא להזדיין סתם בשביל פורקן. היו לי
הצעות מבחורים שזיינתי בעבר, ואפילו כאלה שהיה איתם סבבה, אבל לא מצאתי בהם ענין
מיוחד בשבוע הזה. רציתי להפגש עם מישהו שאני יודע שהוא ממש טוב או מישהו חדש
ומלהיב, אבל לא ידעתי עוד איזה. כל הנסיונות לא צלחו וכאבי הביצים שלי הלכו
והתגברו. התעקשתי ביני לביני לא להביא ביד והחלטתי שמשהו טוב צריך לקרות ויקרה.
בינתיים נהניתי לי בשבוע הזה מעיסוקים אחרים, כמו
ההתנדבות החודשית שלי בסדנה [סדנת מהות, למי שלא זוכר] וצברתי חוויות חדשות
ומענינות מלעשות משהו טוב בפעילות האלה בסדנה, משהו טוב לאנשים שאני לא מכיר ושלא
על מנת לקבל שום תמורה. חווית נתינה טהורה. זה טוב וזה מטעין אנרגיות, שרק נוספו
לאנרגיות המיניות שלי שלא מצאו פורקן כל אותו שבוע.
הסירוב השמיני קצת הדאיג אותי יותר מהאחרים. זה היה
המרוקאי החמוד קבוע שלי בן השלושים ומשהו. גברבר חטוב רזה שחום עם ישבן שובב שאוהב
לקבל את הזין שלי כל שבוע. סקס טוב שנמשך כבר ברצף בחצי שנה האחרונה מאז שחידשנו
את יזיזותנו. קיצר, הבחור הזה לא ענה לכמה הודעות באופן לא רגיל אצלו, אך כשענה לבסוף
אמר לי: "אני לא לבד".
הופה... חשבתי. בניגוד למינוח הרגיל שלו לפעמים כשהוא
עסוק ואומר: "אני עם חברים", הפעם זה נשמע משהו אחר. חששתי שמישהו
אולי תפס את מקומי וחגג כל השבת הזו על הישבן החמוד שלו, וקינאתי. למרות שהוא לא
אמר אף מילה על בלעדיות, היתה לי תחושה שבחצי שנה האחרונה הזו הייתי היחיד שמזיין
אותו קבוע, כל שבוע ולפעמים יותר, ואולי כמעט היחיד שמזיין אותו בכלל. התבאסתי
שאולי אני מפסיד את המקום המועדף שלי אצלו, והנחתי שבמוקדם או במאוחר אדע מה היה. במוצאי
שבת, כשראיתי שהוא נכנס שוב לאטרף אחרי העדרות משם כל הסופ"ש, הוא שלח לי
הודעה ובה התנצל שלא היה פנוי, והסביר שנחת עליו חבר שגר רחוק שהתמקם אצלו כל הסופ"ש.
הפעם זה נשמע לי חבר סתם, ולא משהו שזיין אותו. שלחתי בלון ניסוי אם בא לו להפגש
והוא ענה שבכייף, מה שמראה שאולי באמת לא היה סקס ביניהם, ואם היה אולי לא היה
מוצלח במיוחד.
מאוחר יותר בערב התחמקתי מהבית ונסעתי אליו להשתחרר מכאבי הביצים
המעיקים. היה זיון מעולה. אחרי שישבנו שתינו דיברנו ועישנו איזה ג'וינט, התפשטנו
והלכנו ישר לחדר השינה. הוא נעמד מול הקיר, התכופף קצת ורצה שאני אזיין אותו ככה
ישר, אבל ביקשתי שימצוץ לי קצת קודם. הוא כרע על ברכיו למרגלות המיטב וירד לי
לזין, מפנק אותי כמו ממש מעולה, עד שכבר רציתי לזיין אותו, אחרי שבוע של געגוע.
הרמתי אותו בעדינות, השענתי אותו בעמידה על הקיר, כיונתי את הזיין, וחדרתי לתוכו
בלי הרבה הקדמות נוספות. הוא נהנה ונאנק אבל היה לו קשה לקבל ככה בבת אחת אז
שיחררתי את הזין מתוכו ואמרתי לו שיבוא למיטה. שם הוא נשכב על הבטן, פיסק רגליים
ונכנסתי לתוכו עד הסוף. זיינתי אותו לרוחב המיטה כשידיו על הרצפה וגופו שרוע אבל
הרגשתי שאנחנו מחליקים והולכים אז שינינו כיוון ותנוחה והמשכתי לזין אותו על הצד
עם רגל אחת מכופפת באוויר. אחרי הפסקה נוספת, הוא שוב עבר לשכב על הבטן ונתן לי
לזיין אותו חזק עמוק וטוב כמו ששנינו אוהבים עד שגמרתי בעוצמה. אחר כך נשארתי בתוכו כששוב הסתובבנו על הצד,
אצבע אחת שלי מצטרפת לזין ונכנסת לתוכו גם כן בתנועות עדינות, כשהוא מאונן בינתיים
ואז גם האצבע השניה החלה לשחק לו בחור ביחד עם תנועות פמפום עדינות של הזין, עד
שגם הוא השפריץ בעוצמה.
כשהיינו כבר בשתיה שאחרי, קיבלתי הודעה מפתיעה מאוד
בווטסאפ. הודעה שהפכה אותי לגמרי. הודעה שלא יכולתי להתעלם ממנה, למרות שהמרוקאי
החמוד היה לידי וזה לא מנומס להתכתב עם מישהו אחר שכאתה בפגישה. אז עניתי להודעה
וסיפרתי למרוקאי החמוד קצת על מי מאחורי ההודעה ולמה אני חייב לענות. הוא הגיב
בחביבות ואמר לי רק להזהר. סיפר לי על מקרה שהוא נפגע בעבר ממישהו ואמר שמצבים
כאלה אני עלול להפגע. ידעתי שהוא צודק, אבל יש דברים שחזקים ממני. לדבר החזק הזה
שעמד מאחורי ההודעה המפתיעה בווטסאפ קוראים דותן, הכאילו-אקס
האתיופי המרהיב שיצא מחיי לפני שנתיים וחצי וכתב לי עכשיו במפתיע: "חושב
עלייך, לא יודע למה!!"
המשך יבוא...
והשיר שהתחבר לי בלי שום הסבר נוסף הוא The Jacksons-Can You Feel It משנת 1980:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
