"וואיי, אתה לא מבין איך התמונות האלה מחרמנות"
כתב לי החייל האוקראיני ההורס כששלחתי לו כהרגלי תמונה של הזין שלי, שתדליק אותו
שוב אחרי שלושה חודשים שלא נפגשנו.
"אז למה אתה לא נפגש איתי כבר? חחח"
תהיתי, אבל הוא כבר היה בדרך לאיזה פיקניק עם חברים, אז כתבתי לו רק שכשיחזור
שידבר איתי ואולי נתאם לאותו ערב. גם סיפרתי לו על הדרך שאני מאוד טעון, מה שהדליק
אותו עוד יותר.
"כמה אתה מחרמן אותי"
הוא אמר ואחר כך הוסף: "וואי, ממש פלא העולם.
אני לא מפסיק להסתכל, הוא פשוט מדהים" כתב לי החייל, כשהוא מתכוון
כמובן לתמונות של הזין שלי.
פה אני חייב איזו הבהרה קטנה. אני אומנם אוהב את הזין
שלי וחושב שהוא יפה טוב ואף גדול מהממוצע וסבבה לי איתו לגמרי, אבל הסופרלטיבים של
החייל היו קצת מוגזמים. חשבתי שתפסתי אותו במצב רוח חרמני מאוד ושמחתי על כך. סידרתי
לנו חדר מקסים עם ג'קוזי מפנק ותכננתי שלוש שעות של התפרעויות סקסיות חמות
ועמוקות.
זמן קצר אחר כך נפגשנו. לא נלאיתי מלהסתכל על פניו
היפות, חיוכו הביישני, עיני הירוקות ושפתיו המשורטטות ביד אמן. השפתיים האלה נצמדו
אלי בנשיקה ארוכה ועמוקה והגוף שלו שקע בתוך גופי בחיבוק חם ונעים. הפנטזיות כבר
היו בשמיים. סוף סוף נוכל להזדיין כמו שצריך בתנאים נוחים ובלי לחץ של זמן.
התגעגעתי לזה איתו. התפשטנו. נכנסנו למיטה. נצמדנו זה לזה והתנשקנו שוב. הוא אוהב
להתנשק ואני אוהב שהוא אוהב את זה. פיו המתוק התקרב לזין הזקור שלי ושפתיו עטפו
אותו בעונג. הזין נכנס עמוק לפיו והוא ינק אותו ביסודיות. אחרי פינוק כזה לזין כבר
רציתי את החור שלו. רציתי לטמון את הזין הלוהט בישבנו המזמין. כיוונתי את עצמי
לתוכו ואז הוא לחש לי: "אולי בלי חדירות?".
פאק. נהרסה כל הפנטזיה. מה זה בלי חדירות? מה אני לסבית? ניסיתי לשכנע, ניסיתי גם
יותר מכך, אבל הוא היה חסום וסרבני. בלית ברירה השתדלתי להינות ממה שיש. החריץ היה
לפחות זמין והתענגתי עליו עד שגמרתי. אחר כך המשכנו להתמזמז עוד זמן רב. הזין שלו
עמד בטירוף במשך שעתיים אבל הוא דחה את הגמירה שלו כדי שלא יגמר לו החשק. בסוף כבר
תפסתי לו את הזיין, שימנתי אותו תוך כדי נשיקות חמות אוננתי לו במרץ עד שהוא
השפריץ חזק חם וטוב.
אני פאקינג רוצה לזיין, חייב לזיין. רוצה לגמור עוד.
אלה היו המחשבות שהיו לי בראש כשנפרדתי מהחייל החמוד הזה, מי יודע לכמה זמן הפעם.
למחרת כבר השלמתי את החסר. פעמיים. האחד היה יזיז ותיק בן שלושים ומשהו שיודע את
העבודה, והשני היה צעיר שהיה הפתעה של ממש, אבל על כך בפעם הבאה.
והפעם בחרתי בשיר R. Kelly - The world's greatest משנת 2002:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
