פילבוקס

להתחיל את השבוע בבאסה זה לא דבר נעים והשבוע זה קרה לשנינו, לי ולדני, 26, התימני הרזה הבהיר עם העיניים הירוקות שלי. אצלי זה היה טרול אובססיבי שהציק ואיים לחשוף אותי עד שנמאס לי, הקפאתי את הכרטיס באטרף, חסמתי אותו בווטסאפ ומחקתי מאנשי קשר. שירגע ויחפש עץ אחר לטפס עליו כי כל המשך הדברות איתו רק שופך דלק למדורה. ברגעים כאלה אני רוצה לברוח. רצוי לגעש, ורצוי עם דני שחוש ההומור שלו, החושניות והכימיה הטובה ביננו עושים לי טוב. פניתי אליו והוא אמר שאין לו מצב רוח לסקס אבל סבבה לנסוע לגעש. הייתי חרמן, אבל הייתי עוד יותר מזה זקוק לרוגע של הים, אז החלטתי לנסוע איתו. חוץ מזה, ידעתי שעם דני, גם כשהוא אומר לא לסקס, הלא הזה מכורח הנסיבות לפעמים משתנה לכן. אנחנו נהיה ערומים, השמש, הים והג'וינט ידליקו את החרמנות והרבה דברים עשויים לקרות שם איתו.

בדרך דני סיפר לי מה העכיר לו את מצב הרוח. זה קשור - איך לא - לענינים שבלב. אני יודע שיש לו כבר איזה חודשיים חברה שהוא מאוד דלוק עליה. כן, הוא דו מיני אמיתי. דני אמר שהוא לא רק דלוק אלא מאוהב, אבל יום לפני כן היא הודיעה לו שהם כנראה לא מתאימים. אמנם היו להם מריבות קטנות בעבר, אבל תמיד הוא מצא את הדרך להתגבר עליהם ולשים את האגו בצד, אבל הפעם היתה לו הרגשה שהיא פשוט מוותרת, והאדישות הזו לאובדן האהבה הגדולה שלהם, דכדכה אותו. בעניין הזה הוא גילה הרבה בשלות כשתמיד חיפש את הפתרונות במקום לחפש את האשמים, אבל היא כנראה פחות בשלה ממנו.

דני ממש התייעץ איתי, ראה בי חבר אמיתי שיעזור לו לדעת מה לעשות ואיך להתייחס . היא בלבלה אותו קצת כשמצד אחד ביקשה שיחזיר לה את המפתחות שלה [סימן שמעיד על סופיות הפרידה] ומצד שני שלחה לו מסרים שמוטב לאבד רגע באהבה מאשר אהבה ברגע או שהחיים הם החלטות אם להכנס בדלת זו או אחר וכדומה. מסרים קלישאתיים משהו, אבל לשם מה שלחה אותם אם הפרידה סופית?

פתאום מצאתי את עצמי, לא רק מנסה לעודד את מצב רוחו, אלא ממש מנסה לעזור לו בעצות וגישות איך להשיב אליו את האהבה שלו שהולכת ובורחת לו מהידיים, או לפחות איך לוודא שזה באמת אבוד. אמרתי לו שיכול להיות שבאמת הפרידה סופית, אבל מצד שני, למה לוותר על הסיכוי שזה אחרת אם יש ביניהם אהבה גדולה כזאת? ברור שהם בני אדם שונים עם אופי שונה, אז האם פירושו של דבר שזהו, נפרדים? או שמנסים לגשר על הפערים ולתקן מה שהשתבש כדי לשמור על מערכת היחסים הזו? מה יש לך להפסיד אם תנסה לבדוק את זה? שאלתי אותו, ודני אמר שאם היא תגיד לא, אז הוא ייצא פארש. אז מה? שאלתי אותו. אם זה סופי, אז זין עליה ועל זה שתצא פארש בעיניה. דני הוסיף והקשה: ואם היא תסכים שנחזור אבל זה יקבע איזו התנהלות של כניעה מצידי במערכת היחסים? אז תבהיר שאתה לא בא ממקום של משחקי כוח ואגו מי צודק, אלא ממקום של נסיון לפתור, עניתי לו. אם היא תבין, אז סבבה, אבל אם לא ואם היא תשתמש בזה כאמצעי שליטה, אז תמיד הוא יכול לשלוח אותה לעזאזל. הרי את ה"לא" כבר יש לו. מקסימום זה יהיה "כן". בהליכתנו על החוף בגעש, כשדיברנו על מה הוא אמר לה ואיך היא הגיבה או איך היא היתה אמורה להבין ולהגיב, דני אמר לי שאיתי זה כל כך פשוט שאני מבין בדיוק למה הוא מתכוון. "חבל שאתה לא חברה שלי" הוא צחק ואמר ואני חשבתי שבאמת חבל.

אחר כך התיישבנו על החוף, התפשטנו ונכנסנו להתרענן ולהשתובב במים. נצמדנו זה לזה והתנשקנו, גומעים עמוקות זה את זה ושואבים כוחות זה מזה. הזין עמד לי בטירוף ודני נדלק. התחרמנו קצת במים וחזרנו לחוף לעשן ג'וינט, להכנס לראש טוב ולהמשיך להתחרמן. חיכיתי בציפיה עצורה לאן הענינים יתגלגלו ודני לא איכזב. שנינו היינו זקוקים לזה מאוד אחרי הבאסה שהגענו איתה לחוף. שכבתי על הגב קצת בהיי ודני המשיך לשען ולהכנס לראש טוב. הרגשתי את ידיו מתחילות לרפרף עלי ואז סובבתי את ראשו אלי לנשיקה חמה נוספת. לקחנו עוד שאכטה ואז הטיתי את ראשו למטה אל הזין שלי, ודני החל במציצה מטריפה. הוצאתי ג'ל ושימנתי לו את הישבן השעיר הקטן והמחרמן שלו, בזמן שהוא מוצץ לי וכמעט בולע לי את הזין. ואז הפכתי אותו והזדיינו. זה היה טוב. כמה שזה היה טוב, אבל מישהו החל להתקרב אלינו על החוף והפסקנו. רצנו בערומים ובראש טוב אל המים להרגע קצת, אבל אחרי כמה זמן נצמדנו שוב זה לזה ודני התיישב עלי והחל לאונן עד שהשפריץ חזק. היינו צריכים את זה. מאוד.

ולגבי דני והחברה או האקס חברה שלו, אני לא יודע אם זה יצליח. קראתי מה הוא כתב לה ואמרתי לו שאם אני הייתי מקבל הודעה כזו ממנו, הייתי מתאהב בו על המקום וחוזר אליו בריצה. דני צחק ואמר שרוב המשפטים שהשתמש בהם הם משפטים שלי. הבוקר הוא שוב התייעץ איתי מה לומר לה. הסביר לי מה הוא רוצה לומר ועזרתי לו לומר את זה בגישה מקרבת וללא אולטימטומים מרחיקים. עכשיו הכדור אצלה. אולי היא תגלה ענין לשבת ולדבר איתו ולנסות להציל את הקשר שלהם או שתאמר שאין טעם.  כך או כך, הערפל עומד להתבהר בקרוב. בכל שיחה כזו אני מרגיש איזה דחף לאסוף אותו אל בין זרועותי, לחבק לנשק ולעודד.

אין לי מושג אם באמת מערכת היחסים ביניהם תשתקם או שהיא ויתרה על דני סופית, אבל אני יודע שאם זה יצליח ואם הם יחזרו, אז כנראה כרתתי את הענף שהזין שלי יושב עליו. כי אם הם יחזרו לאהבה הגדולה הזו שלהם, זה רק יגרום לדני להתקרב אליה, ומטבע הדברים להתרחק ממני. אז למה עשיתי את זה? האם מתוך איזה אינטרס מסווה שאם זה לא יצליח, אז אזכה בעוד כמה נקודות זכות אצלו? אולי. אבל אולי גם כי ממש אכפת לי ממנו. אכפת לי מהאהבה ואני רוצה שיהיה לו טוב, אפילו אם זה על חשבוני.

ואם כבר דיברתי על עצים, נזכרתי בשיר חביב וישן משנת 1969

Equals - Michael and the slipper tree