חם חם מהתנור: דני, 27, התימני הרזה עם העיניים הירוקות, אמר לי כי אחרי כל מיני מריבות ווהתפייסויות שלו עם החברה שלו, עד שהגיעה הודעת הפרידה ממנה בתחילת השבוע, הוא הבין שהגישות שנקט עד עכשיו לא הועילו וכדאי לנסות גישה חדשה. דני רואה בי חבר אמיתי ובמשך כל השבוע הוא נעזר בי איך לומר לה, מה לכתוב לה, איך להתייחס ולהגיב למה שהיא ענתה לו וכו'.
הוא אוהב אותה והיא כנראה גם אוהבת אותו אבל הם לא מצליחים להסתדר בגלל בעיות תקשורת ואי הבנות. השתמשתי בכל הכלים שרכשתי בסדנאות הומניקיישן, שדיברתי עליהם מדי פעם, ובעיקר סדנת מהות [הסדנה הבסיסית] וסדנת מקור [סדנת המתקדמים], אשר דני כל הזמן בעבר זלזל בהן, וייעצתי לו כמיטב יכולתי. דני הבטיח לא לכעוס אם זה לא יעזור, כי ממילא הפרידה ביניהם היא עובדה קיימת ואין לו מה להפסיד, מקסימום הגישה החדשה שהוא נקט בשיחות איתה - תצליח.
לפני כמה דקות הוא הודיע לי שאחרי הפגישה האחרונה ביניהם, ואחרי שהוא לא נתן לה לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, ואחרי שנקט בגישה של שיתוף פעולה ללא הטחת האשמות, הם חזרו זה לזו.
אני שמח שהצלחתי לעזור לו למצוא את האושר שלו, אפילו שאני יודע שככה בעצם הפסדתי אותו, או לפחות את הסקס הנפלא שהיה לי איתו פה ושם בשלוש השנים האחרונות. יש דברים בעיני שחשובים יותר מסקס טוב, וזה לעשות משהו טוב למישהו אחר. זו תחושה של התרוממות רוח כזו, חדוות הנתינה חסרת האינטרסים ונטולת האגו.
מצד שני, דני עדיין מדבר על נסיעה איתי לגעש שתיכננו לפני כמה ימים. בטח הוא שוב יגיד לי לקראת הנסיעה: "בלי סקס", אבל הפעם אם יאמר זאת, הוא גם כנראה יתכוון, כי הלב שלו ומן הסתם גם הגוף שלו, חזרו להיות ממוקדים בחברה שלו שהוא מאוד אוהב. יחד עם זאת, השטן הקטן שיושב לי על הכתף אומר, שאולי מתוך איזו הכרת תודה, יהיה לנו איזה break-up sex אחרון כזה, שם על החוף בגעש. גם אם לא יהיה סקס, אני מאמין שיהיה בכל זאת כייף איתו, גם אם זה יהיה כייף של חיבוקים נשיקות והתמזמזויות בלבד. אופטימיות זה שם המשחק.
אז לכבוד האלטרואיזם הדבילי שלי, ותחושת ההצלחה שהסדנה באמת עובדת, לפחות ביחס לאחרים, אין שיר יותר מתאים לפוסט הזה מאשר השר של דני בסן - ככלות הקול והתמונה משנת 1985, עם המשפט היפה: "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו":
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
