לא זוכר
כבר את היום שחיכיתי למישהו ובזמן ההמתנה לא הזדיינתי עם אחרים, אבל החתיך
ההורס גרם לי לחכות לו כל השבוע, מאותו יום שנפגשנו והזדיינו. להמתנה הזו היה כמעט
יוצא מהכלל כשברגע של חולשה קבעתי להפגש עם גל, 25, בעל אחד הישבנים היפים
שזיינתי וגם אחד מיזיזי מעת לעת כבר 6 שנים. אם היינו נפגשים, מזדיינים
וגומרים, לא הייתי יודע מה זה להפגש עם החתיך ההורס כשאני טעון על סף פיצוץ, אבל כשכבר
ארזתי את עצמי לצאת לדרך אליו, התברר לי שדני, 27, התימני הרזה מוכן להפגש
ולנסוע לגעש. למרות שידעתי שלא יהיה סקס ממש עם דני, הוא הסופרטראמפ שגובר על כל יזיז אחר. כך יצא שבמקום לפמפס את
ישבנו ההורס של גל, מצאתי את עצמי מתמזמז ומתחרמן על החוף עם דני, בלי לזיין אותו
ממש ובלי לגמור.
כך התגלגלו
הענינים שיכולתי - בראשי לפחות - לומר לחתיך ההורס: "הנשק טעון ונצור
המפקד". זה מביא אותי לעוד נקודה שמתחילה להתגבש במערכת היחסים ביננו. עלאק
"מערכת יחסים". כולה פגשתי את הבחור לסטוץ אחד ודמיוני העשיר כבר קורא
לזה "מערכת יחסים". ווטאבר. בכל אופן, החתיך ההורס יצר איזו משוואה לא
מאוזנת ביננו. בעוד שממני הוא דורש להתאפק ולהטעין את המצברים, הוא עצמו לא
מבטיח להמנע מסקס עם אחרים, אלא המקסימום שהוצאתי ממנו זה שהוא "ישתדל".
אין לי אפילו מושג אם מאז שהזדיינו הוא נפגש עם אחרים או לא. סביר להניח שכן, כי כששאלתי
אותו הוא ענה לי "אולי". זו עוד טקטיקה שלו שבה הוא מנסה להחזיק אותי
במתח. אגב, לא רק לגבי השאלה אם פקד את ישבנו מישהו אחר מאז שנפגשנו הוא נשאר
מעומעם, אלא גם לגבי עצם השאלה מתי נפגש. גם כשדיברנו על יום מסוים זה תמיד נשאר
על "אשתדל" ו"נסתמס" ולא קביעה חדה וחלקה של מתי בדיוק
נפגשים.
השבוע
דחיתי כמה וכמה הצעות ונמנעתי ליזום מפגשים עם בחורים שמאוד בא לי עליהם. בנוסף,
התמזל מזלו של החתיך ההורס, ואולי גם מזלי בעצם, שלמרות שברגע של חולשה שלחתי
הודעות לכמה יזיזים טובים ונחשקים, לא הסתייע להפגש איתם. רגע החולשה חלף ולא המשכתי לנסות. כך, הזדמנויות
שאולי היו שם, חלפו בלי שיקרה איתם כלום. בנוסף, אמרתי לכמה יזיזים שבכל זאת פנו,
כי אני בסוג של פסק זמן בתקופה הזו והם קיבלו זאת בהבנה.
אי אפשר
לשנות הרגלים בין רגע. אמנם התנזרתי מזיונים, אבל אחרי יום אחד של היעדרות, חזרתי
לאטרף. דיברתי עם אנשים, התחרמנתי מכל מיני אופציות שלא התממשו, אבל כשמישהו כבר
הציע להפגש, נמנעתי. עניין של טיימינג. כשהציעו - הייתי איתן בהחלטתי לחכות לחתיך
ההורס, וכשלרגע התייאשתי ממנו - לא מצאתי מה שרציתי. אבל, מסתבר שהחתיך ההורס שם
עין על מה שאני עושה והתלונן: "כל היום אתה באטרף. אני אתחיל לחשוד שאתה מפזר
את זרעך אצל אחרים". אמרתי לו שאני מחכה לו והוא ביקש שאבטיח שאני מתאפק
ואפילו לא משפשף. הבטחתי, וכשהבטחתי ידעתי שאם אכן אפגוש אותו למחרת, אז גם אקיים.
שורה
תחתונה, לא הזדיינתי עם אף אחד מאז שפגשתי את החתיך ההורס והביצים שלי נטענות עוד
ועוד עם כל יום שחולף. היום הוא ההזדמנות האחרונה שאני מתכוון לחכות לו. אם אראה שאנחנו לא נפגשים היום,
אולי אקח פסק זמן מפסק הזמן ואשחרר את הר הגעש שהצטבר לי בתחתונים. זה מה שמזכיר לי את הצעיר
המתמיד, 24, שלא אמר נואש. הוא משאיר
לי עקבות באטרף מדי פעם ואתמול אף כתב לי שהוא מתגעגע לזין שלי ברמות. עניתי לו
שהזין שלי אומר תודה, ואז הוא נזכר שיש גם אדם שמחובר לזין והוסיף שהוא מתגעגע גם
לגבר שמחובר לזין הזה ולאיך שהוא מזיין. הודיתי לו על המילים מחממות הלב והזין
ורשמתי לפני את החרמנות שלו שלא פגה, וחשבתי שאולי, אם החתיך ההורס יבריז גם היום, יהיה זה
הצעיר המתמיד שיזכה איזה ביקור חם לגרון ולישבן, ואולי מישהו אחר...
ולסיום,
השיר שבחרתי הפעם, והמבין יבין, הוא שיר משנת 1979, Supertramp - The Logical Song:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
