פילבוקס

מי שקורא בבלוג שם לב בוודאי לאהבה הגדולה שלי למוסיקה מכל הסוגים (כמעט) ומכל הזמנים. זה לא חוכמה כשמדובר בשירים מוכרים ופופולריים אולי, אבל הטעם המגוון שלי נזכר לפעמים בשירים שנשכחו או זמרים זמרות ולהקות שהבליחו לרגע קט ונעלמו כלעומת שבאו. לפעמים אני אפילו לא יודע מאיפה אני נזכר בשירים האיזוטריים האלה, ולפעמים אני לא ממש נזכר בהם אלא מחפש משהו אחר במרחבי האינטרנט ונתקל באיזה שיר נשכח או להקה אבודה ויוצא לאיזה מסע קסם מסתורי קטן.

החלטתי פה ושם לשתף אותכם במסע הקטן הזה שלי, אני לא מחפש לקלוע לטעם הקהל או משהו ואני מניח שהסיכוי שמישהו יכיר את השירים האלה הוא די אפסי, אבל מי יודע, אולי פה ושם יצוצו שירים מוכרים קצת יותר שנתקלתי בהם במסע הזה.

הפעם זה קרה כי חיפשתי שיר לפוסט הקודם. כן, אותו פוסט שבו כל העולם ולהקתו החליטו שהם צריכים להזדיין איתי דווקא באותו יום. חיפשתי כל מיני דברים עם המילה whole, much, many, men, guys ועוד ופתאום נתקלתי בשיר נשכח שהיה ב- 1978 one-hit-wonder והגיע למקום הראשון במצעד בבריטניה. שמעתי את השיר החביב של הצמד הנשכח הזה והרי הוא לפניכם:

Brian and Michael - Matchstalk Men and Matchstalk Cats And Dogs:

שמעתי את השיר הזה ומשהו אחר התנגן לי בראש. הידיעה שאני מכיר שיר אחר שממש דומה לשיר הזה. לקח לי זמן להזכר מי השיר ועוד קצת זמן לאתר אותו ובסוף מצאתי. השיר השני הוא ישן יותר משנת 1971, כך שאם מדובר בגניבה מוסיקלית, די ברור מי גנב [או בלשון נקיה: קיבל השראה מוסיקלית] ממי. אפשר לשמוע את השיר ולדלג בין השירים שלאוזן המוסיקלית שלי נשמעים דומים יותר מדי מכדי שזה יהיה מקרי. אז הנה השיר הותיק יותר, גם הוא מפי להקה בריטית, אם כי הוא הגיע רק למקום השלישי במצעד הבריטי. 

Blue Mink - The Banner Man:

ואם כבר נגעתי בלהקת Blue Mink אז בניגוד לצמד ברייאן ומייקל, ללהקה הזו היו 20 להיטים במצעד הבריטי בחמש שנות פעילותה [1969 - 1974] אשר מהם בחרתי אחד, שגם חביב עלי בגלל הלחן וגם שם השיר שיש לו משמעות מסוימת לגבי. Blue Mink - By The Devil I Was Tempted:

כששמעתי את השיר הזה ביוטיוב, הצצתי בצד ברשימת השירים הקשורים/דומים/מומלצים שמוצעת תמיד שם ופתאום מצאתי עוד אוצר ישן ונשכח, אבל נראה לי שהרבה יותר מוכר לחובבי שנות השבעים מהשירים הקודמים שהזכרתי. אנחנו נשארים בתחומי האי הבריטי, והפעם ללהקה סקוטית עם סולנית בעלת קול יחודי מאוד [שעד שבדקתי את זה, הייתי בטוח תמיד שהם אמריקאים בכלל...] ולשיר משנת 1971, שכבש את המקום הראשון במצעד הבריטי. Middle of the Road - Chirpy Chirpy Cheep Cheep:

ושוב בצד השיר הזה גיליתי, או יותר נכון נזכרתי בלהקה בריטית אחרת שהחלה לפעול בשנת 1973 ופעילה עד היום בתחום הגלאם-רוק, אבל הלהיט האמיתי היחידי שלה היה שיר משנת 1974. שתי נקודות מענינות בקשר לשיר הן, שזה היה השיר שהדיח את ווטרלו של אבבא מהמקום הראשון במצעד הבריטי אחרי שבועיים בלבד, ושהה בו ארבעה שבועות רצופים. הנקודה השניה היא שהסולן המוביל את השיר, פול דה-וינצ'י כלל לא השתייך ללהקה, ומלבד תרומת קולו בעל שלוש וחצי האוקטבות לשיר הזה, לא היתה לו אחר כך קריירה אמיתית משל עצמו. גם הלהקה, אף שהצליחה להכניס בהמשך דרכה עוד כמה שירים למצעד הבריטי, לא הצליחה לחזור על ההישג הגדול של הלהיט האמיתי היחידי שלה, שאגב הוא שיר שאני מאוד אוהב. The Rubettes - Sugar Baby Love:

ובמעבר חד לעלילותי בישבני הבחורים. אז מה היה לנו בסוף אתמול? פגשתי את הישנוני הבהיר בן ה- 24 עם העיניים הכחולות וטחנתי אותו כהלכה אחרי שהוא מצץ לי הרבה וגם לקח לגרון. הוא אמר לי שזה לא רק שהוא אוהב את הזין הגדול שלי, אלא שאני מזיין אותו הכי טוב שזיינו אותו אי פעם. נו טוב, העיקר שהוא נהנה. גם אני נהניתי וגמרתי במטחי שפיך חם על הגב שלו.