פילבוקס

זה היה מוזר. נפגשתי עם דותן החתיך האתיופי שלי שלא ראיתי כבר איזה חודש. במשך שעתיים לא יכולנו לזוז זה מזה. לבושים, ערומים, מזדיינים, מדברים. למרות שאני מאוד חושק בו, משהו עצר אותי. נראה לי שהמשהו הזה הוא החשש שאני אאכזב אותו אם לא אגמור. זו מעיין ציפיה שמגשימה את עצמה לצערי, דווקא כשאני עם בחורים שאני מאוד רוצה ושנראים ממש טוב. עם בחורים שנראים פחות טוב, באיזה אופן אבסורדי, אני משוחרר מלחץ ומצליח ליהנות יותר בקלות.

אחרי שכבר עצרנו את הזיון בלי שגמרתי ונשארנו מכורבלים, מתלטפים ומתנשקים פתאום הרגשתי את החשק חוזר. התחלתי לחדור לתוכו שוב והפעם כדי להשתחרר מלחץ דימנייתי בחור אתיופי אחר שאני מכיר. בחור שנראה הרבה פחות טוב ממנו, אבל בחור שאני לא בלחץ כשאני מזיין אותו. אחרי כמה זמן, השחרור היה מוחלט והגמירה נפלאה.

דותן שמח מאוד שהצליח לספק אותי. הוא אמר שלא רוצה לזוז ממני וחבל שחייב ללכת לעבודה, אבל היה שמח לבלות איתי כל היום במיטה. כשחזרתי מדוצן הרגשתי שאני עדיין חרמן, האתיופי השני דיבר איתי לפני כן בימים האחרונים והיה מת שאבוא אליו. אז נסעתי אליו לראות איך זה יהיה. זיינתי אותו וגמרתי שוב. התחושה היתה מוזרה.

אחרי יומיים אכלתי משהו מקולקל בבית קפה שלעולם לא אכנס אליו שנית וחטפתי כאב בטן מהסרטים כולל חום גבוה. עוד כאב בטן חטפתי, אבל רק רגשי, כאשר דותן פתאום לא משיב להודעות שלי בווטסאפ ואני אפילו לא רואה שני קווים לדעת שהוגיעו אליו בכלל. חסם אותי שוב? לא היתה שוב סיבה הגיונית לכך במיוחד שרצה השבוע להפגש באיזה ארוע שהוא מוזמן אליו באיזור המרכז. הוא בטח יספר אחר כך סיפורים שהתקלקל לו הטלפון או משהו, אבל ביני לביני אני מרגיש שהוא קיבל כאב בטן מהקרבה הגדולה מדי שלנו בפגישה האחרונה והתחרט שהזמין אותי לארוע שאמור להיות בו.

כאב בטן נוסף חטפתי היום. זה יותר בוקס לבטן. משהו שאני מסרב להאמין באמיתותו, אבל הגבר שסיפר לי על כך מתעקש שככה זה. הסיפור מתחיל לפני שלושה שבועות במפגש המאוד מוצלח שלי ושל דני התימני הרזה בגעש. היינו במקום די מבודד על החוף, אבל בכל זאת באיזה שהוא שלב הגיע לשם גבר אחר, בשלהי שנות השלושים שלו, חטוב שחום ותימני אף הוא, שאני מכיר ומזיין לפעמים. הגבר ראה אותנו, הרים יד לשלום [כשלמזלי, חשבתי שדני לא רואה אז] אני הנהנתי בלבד כדי שדני לא ישים לב שאנחנו מכירים והגבר ההוא הלך ועזב אותנו לנפשנו.

חשבתי שבכך נגמר העניין, אחר כך הוא כתב לי הגבר שהוא זיהה את הבחור שאיתי ושגם הבחור זיהה אותו ולכן הסתובב כאילו הם לא מכירים. חשבתי שהוא טועה, מכמה סיבות. קודם כל בגלל שבעבר כשדני ראה על החוף מישהו שהוא מכיר וקיווה שהמישהו הזה לא שם לב אליו, הוא אמר לי. הסיבה השניה היתה שידעתי שהגבר לא בענין של צעירונים שחיפים כדני. השלישית היתה שדני המשיך להתנהג אחר כך רגיל ולא היה בלחץ כפי שניתן היה לצפות ממישהו שראה מישהו מוכר על החוף. להיפך, דני היה ממש משוחרר וכייפי באותו יום. אבל היום, אחרי שלושה שבועות מהארוע הגבר נזכר בזה שוב ושאל אותי אם אני פגוע ממה שקרה. כשאמרתי לו שאין לי ממה להיות פגוע, אמר לי הגבר: "נראה לי שאתה באמת פגוע. באמת לא יודע ולא רוצה לדעת מה ביניכם, אבל אם זה מפריע לך שאנחנו ממשיכים להפגש תדבר". 

אמרתי לגבר שאם הם ממשיכים להפגש וגם אני ממשיך להפגש עם כל אחד מהם בנפרד, זה הזוי לי יותר מדי וזה אכן מפריע לי. ניסיתי לדלות מהגבר את השם או הניק של הבחור שהוא חשב שראה איתי, כדי להסיר את הספק אם הוא באמת מכיר את דני או שזו טעות בזיהוי, אבל הגבר סירב בטענה ששומר על דיסקרטיות. הוא הוסיף שאותי הוא זיהה מרחוק והתקרב אלינו רק כדי לדעת בוודאות אם הבחור שאיתי הוא הבחור שהוא מכיר. הוא גם הוסיף שהוא ורסטילי ובעל טעם מגוון ולכן הוא פוגש גם פסיביים.

אני לא רוצה להאמין שאכן דני נפגש איתו. אמנם דני אף פעם לא הבטיח לי בלעדיות, וגם אני לא טומן את ידי בצלחת, אבל תקופה ארוכה שהוא לא נפגש עם גברים אחרים בכלל ולאחרונה כשחזר להפגש לדבריו לא היתה לו אף פגישה מוצלחת. קיוויתי שאני מיוחד אצלו. קיוויתי שאני הקבוע היחידי שלו וזה נתן לו ערך מוסף בעיני, אבל עכשיו אני כבר לא יודע כלום. אם לדני יש יזיזות מתמשכת עם הגבר הזה, אז אני כבר לא ממש מיוחד אצלו וזה עושה לי ממש כאב בטן. אני גם פאקינג מקנא. הגבר אמר לי שלא נדבר על זה יותר ושגם מהבחור שהיה איתי הוא ביקש לא לדבר איתי על זה. מכך משתמע שדני אישר לו שזה אכן היה הוא. אני לא רוצה להאמין שזה נכון ולא יודע אם אוכל לדעת מה האמת אי פעם. בשורה תחתונה הודיע לי הגבר שנעזוב את המפגשים שלנו, ושאני והוא לא נמשיך להפגש עוד. אין לי בעיה עם זה, כבר זמן מה שאני רוצה להפסיק להפגש איתו ממילא. הבעיה היא שבעקיפין משתמע מזה שעם דני הוא ימשיך להפגש. אוף, אם רק הייתי יכול לדעת אם זה נכון או לא...

בלי שום קשר לכל הסיפורים של הגבר הזה, אני ודני דיברנו שאולי נפגש מחר. מעניין אם זה יקרה. מעניין איך הוא יתנהג אם נפגש. דני לא יודע, אבל הוא ודותן הם שני הבחורים שבשבילם אני אבטל כל דבר אחר ואלך להפגש איתם, ובמיוחד עם דני. 

כאב הבטן הפיזי שסבלתי ממנו השבוע כבר עבר, אבל הבטן עדיין כואבת מסיבות אחרות לגמרי... ואולי זו לא הבטן בכלל, מה שמביא אותי לשיר שבחרתי הפעם משנת 1977 - Bonnie Tyler - It's A Heartache: