חודש שלם החזקתי את זה בבטן והתלבטתי אם, מתי ואיך לפרסם, אבל הגיע הזמן. דותן, 30, האליל האתיופי החתיך ההורס שמשגע לי את הגוף או החושים כבר חמש וחצי שנים, ואשר לפני כמה חודשים חזרנו לסיבוב נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של הקשר ההזוי בינינו, כבר לא. זאת אומרת, הוא חי ושלם נדמה לי, אבל סגרת את הדלת בפניו ושמתי סוף, הפעם סופי, לסיפור שלנו.
תמיד חשדתי שהוא סוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד ולמרות האופטימיות הנאיבית שלי שניסיתי לדון אותו תמיד לכף זכות החשדות היו כבדים. חשדות שהוא משקר לי ושהוא ממש לא מי שהוא מציג את עצמו בכל הקשור למה שהוא רוצה או מרגיש ביחס אלי ולמה שהוא רוצה או עושה ביחס לגברים אחרים.
לפני זמן מה האמת יצאה לאור. היא יצאה לאור משני מקורות שונים. האחד היה דותן עצמו שברוב טפשותו פנה אלי בגרינדר בזמן שבאתי לבקר אותו, בלי שהוא יודע שזה אני כמובן, כי התמונה הגלויה שלי בגרינדר מגלה טפח ומסתירה טפחיים. ניצלתי את ההזדמנות כדי למשוך אותו בלשון ולגלות מה הוא מחפש ועד כמה רחוק הוא מוכן להגיע עם גברים אחרים, אז באותה שיחה התחזיתי למישהו שלא הייתי ובדיתי סיפור שלא היה ולא נברא ודותן הגיב בשקיקה ובהתלהבות למה שהצעתי לעשות לו יחד עם עוד חבר או שניים שכאילו התכוונתי להביא איתי.
המקור השני, זמן קצר אחר כך, היה אחד מידידי הטובים והותיקים ביותר, הבחור מהמדרגות למי שזוכר. היה לנו בעברנו איזה שניים או שלושה סטוצים אבל נשארנו בקשר ידידותי נטול סקס. באחד מביקוריו המשפחתיים של הבחור מהמדרגות באיזור שבו דותן מתגורר, פנה אליו דותן בגרינדר והתחיל איתו. הבחור מהמדרגות עלה על זה שאולי זה דותן שאת פרשת הקשר שלי איתו הוא יודע, שאל אותי אם אכן שמו הוא כך וכך ושלח לי תמונה שדותן שלח לו. בתמונה, שאני מכיר, אחוריו של דותן חשופים והחור שלו רק מחכה לזין שיכנס בו והבנתי שזה הוא. הבחור מהמדרגות גם שלח לי קטעים מהשיחה שלהם ובהנחייתי הוציא מדותן פרטים מסוימים לגבי עברו ומערכות היחסים שלו והציע לו כל מיני הצעות עוד יותר קיצוניות ודותן לא הסתייג ולהיפך. לא רק סקס דותן רצה מהבחור מהמדרגות, אלא היה מוכן לחלופין אפילו למערכת יחסים איתו. מיסטר הייד בכבודו ובעצמו.
ד"ר ג'קיל לעומת זאת, דווקא באותה תקופה גילה סימני התקרבות חמים אלי מעבר לסקס. היה הרבה יותר אישי וחברותי איתי ואף לקח אותי פעם לחתונה אתיופית והכיר לי שם את החברה הכי טובה שלו ואת אחת מבנות הדודה שלו שגם היו בארוע. אם הייתי מתעכב שם עד קצת אולי גם הייתי פוגש את אחיו שאמור היה להגיע לארוע וגם זה אמר לי דותן שישמח לעשות ובחפץ לב, אז איך כל זה מתיישב עם התנהגותו הנסתרת כמיסטר הייד? לא מסתדר.
בעבר, כשהיו לי רק חשדות, קיוויתי שמיסטר הייד שלו הוא רק מייצג של פנטזיות ושהוא לא ממש מממש אותן, אלא רק משתעשע בהם בצ'טים וירטואלים עם אנשים שהוא לא יפגוש לעולם, כי הרי הוא חזר והכביר עלי כל הזמן מילות אהבה וסופרלטיבים שונים. כן, אני יודע שהייתי תמים. ממש תמים.
אחרי שהבחור מהמדרגות סיפר לי מה שסיפר החלטתי לסיים את הקשר עם דותן, אבל בניגוד לשיטתו כל פעם שהוא נפרד ממני, שפשוט נעלם חסם והפסיק לדבר ללא כל הסבר, אני החלטתי להתנהג שונה. רציתי להפגש איתו ובפגישה הזו להטיח את האמת בפרצופו. רציתי לראות את תדהמתו ואת מבוכתו כשיפלו המסיכות. כשנםריד בין האמת לבדיה. רציתי לראות מה יעשה ומה יענה, כי הרי אם אכתוב לו את הדברים בווטסאפ, הוא פשוט יתעלם יחסום ולא יגיב. הרגשתי שאני צריך לעשות את זה בדרך שתיתן לי closure, סגירה. סוף לסיפור.
ניסיתי לקבוע פגישה איתו וכל פעם קרה משהו אחר שהביא לדחייתה. כאילו באיזה חוש שישי הוא הרגיש ששום דבר טוב לא הולך לקרות לו מפגישה כזו. הפגישה נדחתה עוד ועוד עד שהגיע הרגע שהבנתי שאני לא יכול לחכות עם זה עוד ואני עוד מעט מתפוצץ. זה היה ממש ביום הראשון של השנה, יום אחרי ששוב נדחתה פגישה שהיינו אמורים לקיים. זה קרה אחרי קרע חדש עם אשתי, על רקע הריחוק שלי ממנה, זה קרה אחרי שהבנתי שאני חייב לנקות כל מיני רעשים ובחורים מיותרים מחיי והלשאיר רק מה שבאמת עושה לי טוב, על מנת שישאר בי גם משהו טוב לתת לאשתי שהלכה ונדחקה לקרן זוית. אז החלטתי לקחת פסק זמן או לסגור סיפור עם בחורים מסוימים והראשון שבהם היה דותן.
המחשבה הראשונה שעברה בראשי היתה פשוט לנסוע אליו ללא הודעה מוקדמת, להפתיע אותו ולדבר איתו. אם הוא לא יהיה בבית, ידעתי היכן הוא שומר מפתח ויכולתי להכנס לדירתו ולחכות לו שם. יכולתי באותה הזדמנות גם לקחת משם כל מיני דברים שקניתי לו פה ושם, יכולתי גם לחטט לו בבית ולמצוא עוד דברים שאולי הוא הסתיר ממני. יכולתי, אבל לא עשיתי את זה. הבנתי שלא בא לי לבזבז עליו יותר את השעה - שעה וחצי שלוקח להגיע אליו, את הזמן, את המתח, את העצבים. זה הרגע שהבנתי שלא יעזור כלום, זה נגמר. אבל הייתי חייב לעשות משהו. ישבתי וכתבתי לו הודעה ארוכה בווטסאפ בה חשפתי כל מה שאני יודע, וזה נוסח ההודעה:
"דותן נשמה. שנה חדשה היא גם זמן לחשבון נפש. אני לוקח פסק זמן מסיבות אישיות שלי. זו גם ההזדמנות לפתוח בפניך שאני כבר זמן מה יודע שאתה לא כנה איתי ביחס למה שבאמת אתה רוצה או עושה בלעדיי. רציתי לתת לך הזדמנות להסביר או להיות איתי אמיתי לטוב או לרע בפגישה ושיחה פנים אל פנים, אבל הדחיות החוזרות ונשנות של הפגישה שלנו ייאשו אותי כבר.
כאב לי שמצד אחד אתה מציג את עצמך כמי שסקס לא ממש בראש מעייניו ושתקופה ארוכה לפני שחזרנו בכלל לא היית עם אף אחד, בעוד האמת היא שהיתה לך מערכת יחסים בתקופה זו, שגם אחרי שחזרנו אתה מחפש סקס כל הזמן עם גברים אחרים גם באטרף וגם בגרינדר ומתחיל עם גברים עוד ועוד, שאתה מחפש שיפרקו אותך, יעשו עליך אורגיות, יזיינו אותך בלי גומי ויגמרו בתוכך. אני מניח שאם זה מה שאתה מחפש כל הזמן אז לפעמים גם עשית את זה. אלה לא סתם פנטזיות, כי אם אלה היו רק פנטזיות, לא היית ממהר לתת את הטלפון שלך לגברים שדיברת איתם ושרצית שיבואו לזיין אותך, אלא כי באמת רצית שזה יקרה. כמו שאמרת לגברים מסוימים, ואל תשאל איך אני יודע, אבל אני יודע שאמרת להם: "אם אתה רציני אז תתקשר".
זה לא שאסור לך להיות מיני או חרמן ולרצות סקס עם אחרים, אבל למה לשקר ולהציג את עצמך כאיזה נזיר שלא יכול לסבול את המחשבה שיגעו בו או יחדרו אליו אנשים זרים שאין לו קשר רגשי אליהם? למה חוסר האכפתיות לעשות בלי גומיושיגמרו בך אנשים זרים, דבר שמעמיד גם אותי בסיכון? ככה עושים לגבר שאתה אומר שאתה אוהב? ולמה לבקש ממני כל הזמן לקנות לך דברים באמתלות שונות כמו שהארנק באוטו ואחיך לקח לך אותו. זה מה שהייתי בשבילך? שוגר דדי?
ידעתי הכל וחרקתי שיניים. קיוויתי שיום אחד תשים את השטויות מאחוריך, תהיה אמיתי איתי ותרצה באמת רק אותי. הייתי תמים. אתה נימפומן, או בלשונך "שובב" ואני כנראה רק אחד מיני רבים. תמיד חשדתי, אבל עכשיו אני יודע בוודאות. גם משיחות שלך עם אחרים וגם משיחות שלך איתי, כשלא ידעת שאתה מדבר איתי בכלל. הלוואי שפעם אחת אחרי חמש וחצי שנים שאנחנו מכירים תאמר לי את האמת... גם אם היא כואבת... :"
ידעתי שלמרות מה שכתבתי, הודעה כזו היא פרידה סופית ולא פסק זמן. ידעתי שאין סיכוי שדותן יענה עליה, אבל אני לפחות נתתי לו את ההזדמנות לענות ולא חסמתי אותו, בניגוד למה שהוא עשה לי בעבר. ה - V השני בווטסאפ אישר לי שההודעה הגיעה לדותן. אחרי זמן מה ה- V גם הפך לכחול והבנתי שדותן קרא את ההודעה. מיד לאחר מכן הוא הקפיא את כרטיסו באטרף, אם כי מאז הספיק לפתוח להקפיא ולפתוח אותו מחדש, אחרי שהבין שלא אציק לו יותר. שמתי את הסיפור שלי איתו מאחורי. תם ונשלם.
ואין כמו השיר של יהודית רביץ - סוף לסיפור משנת 1987 כדי להתאים יותר לסגור את הפוסט הזה.המילים של יענקלה רוטבליט :
"שום הפתעות אין בסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
