את הספורטאי הדו-מיני הזה הכרתי לפני כחמש - שש שנים, כשהיה בן 24 -25 בערך. הוא היה חתיך. פנים יפות, גוף חטוב של כדורגלן וישבן מושלם. ממש נער הזהב כזה. היו לנו כמה מפגשים מענגים וסוערים אבל לפני ארבע וחצי שנים הוא נעלם מהאופק לצערי.
לפתע, השבוע באישון לילה אני מקבל ממנו הודעה: "היי, אני בסביבה ומת למצוץ לך, מצידי בחוץ באיזו חורשה. תזכיר לי כמה הזין שלך באיזו תמונה. אני זוכר שהוא ענק". אז שלחתי לו איזו תמונה לתזכורת והוא הגיב ב: "וואוו, יש לי פופרס, מת לשאוב לך אותו.".
פה כבר התחלתי להתחרמן ולשקול איזו התחמקות לילית כדי לפגוש אותו, אבל זה לא הספיק לי ועניתי: "מחרמן... אבל מה שאני אוהב עוד יותר זה לזיין."
"אפשרי", הוא ענה, "נראה לי שאני נקי. בוא בחוץ".
אז קבענו, אמרתי לו לאן להגיע, ונפגשנו.
הוא עדיין נותר סקסי וחתיך כמו שהיה למרות השנים שעברו. הוא סיפר לי שבשנה האחרונה עמד להתחתן עם בחורה, אבל ביטל ברגע האחרון כי הרגיש שלמרות שהוא כבר בן 30, הוא עדיין ילד ולא בשל לחתונה. הוא אמר שבבוא העת הוא באמת יתחתן עם בחורה, למרות שמעת לעת הוא צריך להרגיש איזה זין.
נשארנו בחוץ. היה קריר נעים כזה ונצמדנו זה לזה. ידו כבר נכנסה מתחת לטרנינג שלי וחפנה לי את הזין וידי ליטפה את ישבנו היפה. נותרתי לעמוד והוא התכופף למצוץ והביא לעצמו ביד. הוא גמר די מהר, אבל לא הרגשתי את זה באותו זמן, מרוב שהייתי מרוכז בחרמנות שלי על התחת היפה שלו.
לקחתי קונדום וכופפתי אותו על מכסה המנוע והתחלתי לשחק בישבנו, אבל לא היה לי נוח ככה בעמידה. נכנסנו לרכב שלי, השכבתי אותו על הספסל האחורי וחדרתי לתוכו מאחור באטיות אבל בנחישות. כאב לו קצת והוא הוציא אבל רצה אותי שוב בתוכו, מתמכר לתחושת העונג המעורבת בכאב עד שהייתי בתוכו עד הסוף והתחלתי לפמפם אותו. תחילה זיינתי אותו לאט ואז הגברתי קצת. נטרפתי מחרמנות על הישבן היפה הזה שחזר לענג לי את הזין אחרי כל השנים האלה.
דבר טוב לא שוכחים כנראה והוא התגעגע לזין שלי, רק שהריחוק הגאוגרפי שלנו והשעות הבעייתיות בהן הוא פנוי, גרמו להפוגה ממושכת מדי בסקס שלנו. לא נורא. היה כייף לזיין אותו חזק קצר וטוב עד שגמרתי לו על הגב. נפרדנו בחיבוק ונשיקה בלחי, כי לצערי הוא לא אוהב צרפתיות. מה שנקרא No one's perfect. היה כייף. חזרתי הביתה מסופק מבלי שאף אחד הבחין בהתחמקותי לשעה קלה. מעניין כמה זמן יקח עד שנפגש שוב...
והשיר שבחרתי הפעם, אולי בגלל שמוזכר בו כדור למרות שזה רחוק מלהיות כדורגל, הוא שיר ישן ונשכח משנת 1966 של להקה עלומה בשם The Cyrkle. תמיד הייתי בטוח שהשיר הוא שיר של להקה אחרת מאותה תקופה בשם The Seekers, אבל מסתבר שטעיתי למרות שהיה בטעות שלי גרעין של אמת. מסתבר ש The Cyrkle היתה להקת החימום של סיימון וגרפונקל וקיבלה את הלהיט הזה (שהגיע למקום 2 בבילבורד האמריקאי) מפול סיימון שחיבר אותו יחד עם ברוס וודליי מלהקת The Seekers. אז אחרי כל ההקדמה הזו מדובר בשיר קצר וחביב בשם Red Rubber Ball:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
