אני לא אוהב להגיע לבד לגעש. בדרך כלל אני מגיע עם אחד מיזיזי הטובים, רצוי עם דני התימני הרזה בעל העיניים הירוקות. הבעיה היתה שאחרי אותה פעם שהתחמקתי ממנו ונסעתי עם הדתל"ש שעזב, דני כעס, למרות שהכחיש שכועס. הרגשתי שאנחנו מרוחקים ושהוא מתחמק ממני. למרות שדני רק טען שלא פנוי, יכולתי להבחין הניואנסים הקטנים, במה שלא נכתב בין השורות, וזה לא היה דני שאני מכיר אלא דני שרוצה לייבש אותי שאצטער על מה שעשיתי. וואלה הצטערתי ואפילו התנצלתי, אבל הוא היה צריך זמן להתקרר מכעסו ואילו אני כבר הייתי חם ועוד לא השקעתי מספיק בלפייס אותו, אם כי זה יבוא לי מאוחר יותר. החלטתי שדני או לא דני אני נוסע להתאוורר בגעש ויהיה מה שיהיה. ארזתי את עצמי ואת כל הציוד שאני מביא איתי, גלגלתי כמה ג'וינטים ונסעתי.
הלכתי רחוק על החוף, למקום שידעתי שאם מישהו יגיע אליו הוא יצטרך ממש להתאמץ, והחלטתי לתת לגורל לעשות את שלו. נהניתי מהשקט שלי, מהשמש, מרחש הגלים והמג'וינט וחיכיתי.
על החוף יש שני טיפוסים של מחפשים: הצייד והדייג. אני לא מהציידים. אני ביישן מדי. לא נראה לי להסתובב על החוף ולהציע את עצמי לאנשים זרים. פדיחה. אז אני שייך לסוג השני. לדייגים. אני יושב לי על פיסת החוף השקטה שלי מרוחק מכל אדם, עם המוסיקה שלי ו"הפתיון" שמחכה לדג הנכון שיבוא לתת ביס. המקסימום שאני מעז לעשות לפעמים זה לנופף בידי או לחייך לבחור מעניין שעובר ולקוות שמשהו בי ידליק אותו, למרות שהזין הכהה והיפה שלי עדיין לא במלוא הדרו.
עברו בחור אחד או שניים שלא ממש גילו ענין ואז התקרב בחור נוסף. הוא היה שחום לייט, חטוב יפה, מזוקן קצת, עם מעט שיער חזה והכי חשוב הוא חייך כשנופפתי אליו בידי והתיישב לידי בשמחה. כששוחחנו התברר שהוא באמצע שנות השלושים שלו אם כי לא נראה יותר מבן עשרים ושבע - שמונה ושהוא נראה מקרוב עוד יותר טוב. אני לא כל כך אוהב זקן על הפנים, אבל כשאחרי זמן מה רכנתי לעברו ועשיתי את הצעד הראשון לעבר פיו, נעמו לי מאוד שפתיו הרכות ולשונו המשוטטת. הוא התנשק טוב, באריכות ובנעימות וראו שהוא מאלה שמתנשקים כי הם האוהבים להתנש, ואהבתי גם את זה. אחר כך הוא גם מצץ לי בכייף בין שאכטה לשאכטה מהג'וינט והתשוקה הלכה והתגברה. אם היה מגלח את הזקן המטופש שלו הוא היה אפילו בחור יפה, אבל הוא היה מה שהיה, נהניתי מכל רגע, ואחרי זמן מה שכחתי את הזקן, שלמרבה המזל היה קצוץ ולא הרצלייני, וכבר לא ראיתי שום זקן ושום כלום, אלא רק בחור יפה סקסי וחם שזורם איתי בכייף.
התחרמנתי ממנו אשש. הייתי מת לזיין אותו, אבל הוא אמר לי שישמח להזדיין איתי אבל לא באותו יום ולא שם על החוף. בצר לי שלא אבוא לתוך ישבנו הסקסי והחלק עברתי לתוכנית ב'. השכבתי אותו על הבטן, שימנתי את ישבנו ונצמדתי עם הזין הלוהט שלי אל בין פלחי ישבנו החם והתתחלתי להחליק את הזין כמו שאני אוהב בחריץ המפתה שלו. זה היה ממש חצי זיון, אבל כשהזין בחוץ והחור נשאר סגור ונעול. למרות זאת האש בחלצי הלכה וגברה ותנועות הזיון שלי בין פלחי ישבנו הלכו והגבירו מהירות ועוצמה עד שהשפרצתי בעוצמה רבה.
אני עדיין מהרהר איך יהיה לזיין אותו כמו שצריך עמוק וחזק בביתו על המיטה ואני מקווה שזה יקרה מתי שהוא. לקחתי ממנו טלפון ואנחנו מדברים בווטסאפ מדי פעם. הוא קורא לי "מתוק" ו"נסיך" והוא מגלה עניין רב להפגש איתי שוב, אבל למרות שחלף כבר חודש מאז, עדיין לא יצא לנו להפגש. מקווה שלא עבר לו ממני ושאילו לא רק התחמקויות אלגנטיות. אחרי שבועיים של נסיונות שלא צלחו להפגש איתו, נתתי לו קצת פסק זמן כי הייתי עסוק בעצמי כל מיני ענינים, אבל בזמן הנכון ובמקום הנכון אני מקווה שזה עוד יקרה.
אז אני דייג ופעם בכמה זמן אני גם מצליח לדוג איזו פנינה יפה כמו הבחור הזה שלכבודו אני מקדיש את הנעימה היפה הבאה שלקוחה מאופרה של ג'ורג' ביזה משנת 1863, ואילו כאו מוגשת כנעימה בביצוע התזמורת של ג'יימס לאסט - The Pearl Fishers:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
