כמעט תשע שנים שאני מכיר אותו ולא באמת מכיר אותו. זה קרה בימי הראשונים באטרף כשאחת ההודעות המענינות שקיבלתי היתה ממנו. הוא היה אז בסוף שנות העשרים שלו, שחום, אקזוטי, חטוב חלק וסקסי מאוד. מה שמשך אותו לכרטיס שלי אז היה אהבתינו המשותפת למוסיקה על כל גווניה, כי בימים ההם היה לי כרטיס שפירט לא רק את העדפותי המיניות אלא גם את שלל אהבותי בתחומי המוסיקה הסרטים הסדרות. זה היה כרטיס שהתיימר להראות לאחרים מי אני שמאחורי תמונת התחתונים שלי, אבל בדיעבד 99.9% מהבחורים שפנו אלי פנו בגלל התמונה הזו ולא בגלל טעמינו המוסיקלי המשותף.
טוב, נו, אני מניח שגם האקזוטי החטוב הזה בעל עיני השקד החומות, ראה קודם את תמונת הכלי הבולט בתחתונים שלי ורק אחד כך שם לב לעומק המוסיקלי שלי, אבל המוסיקה חיברה בינינו. ניהלנו המון שיחות במשך השנים. היו תקופות אינטנסיביות יותר, במיוחד בהתחלה והיו תקופות דלילות או אפילו שנים שלא דיברנו, אבל איכשהו גם כשסגרתי את הכרטיס וגם כשפתחתי אחרים הוא אכישהו הגיע אלי או שאני הגעתי אליו וחזרנו לדבר לעוד פרק זמן.
זה לא שהוא חשד שאני נראה על הפנים ורק דיברנו על מוסיקה. תמיד הוא הרבה להחמיא לי, אמר לי שפנים עושות לו את זה יותר מגוף ולמרות שבדרך כלל מבחינצתי זה מתכון לכשלון, דווקא אחרי שבאופן חריג שלחתי לו תמונת פנים, הוא אמר לי שאני מושך בטירוף. למרות כל זאת, אף פעם השיחות שלנו לא הרחיקו לכת לפגישה ואפילו לא לשיחת טלפון. תמיד הוא היה עטוי דוק של מסתורין. תהיתי למה הוא לא נותן לי את מס' הטלפון שלו ולמה אנחנו לא נפגשים, ולמה הוא שומר דיסטנס כזה אם אני כזה מושך בעיניו ועוד יש לנו כימיה טובה.
זה לא שהוא אי פעם אמר לי שהוא לא רוצה להפגש איתי, אלא כל פעם שהתחלתי לדבר בזהירות על זה שאני רוצה להפגש איתו הוא איכשהו התחמק והתרחק, מה שלא הפחית כהוא זה את רצוני להכיר מקרוב את הבחור המיוחד הזה שהרגשתי שיש משהו שונה מאחוריו. היו לי ספקולציות וניחושים שונים לגבי זה עד כדי כך שהם אפילו היוו השראה לאחד הסיפורים שכתבתי בעבר.
בדמיוני היה אמור להיות איזה פגם נסתר מאחורי הפנים היפות והגוף הסקסי שלו. פגם שלא רואים בתמונות אבל שהוא חושש שיחשף אם וכאשר ניפגש, אבל בדמיוני הסכמתי כבר לקבל את אותו פגם יהא אשר יהיה, רק שאוכל להתקרב קצת לבחורהזה שכל פעם שניסיתי להתקרב אליו הוא התכדר כקיפוד המנסה להתגונן מסכנה.
לאחרונה התחלנו לדבר שוב לאחר הפסקה ממושכת. הפעם סוף סוף אחרי כל השנים האלה הוא נתן לי את מס' הטלפון שלו באיזו קלילות לא מובנת (לעומת חומות העבר) ולא ברח כשהתחלנו לדבר שוב על פגישה. זמן קצר אחרי שחזרנו לדבר זה קרה ועדיין לא האמנתי שזה קורה. קבענו להפגש אצלו בדירה.
הוא הזהיר אותי מראש שאם המטרה שלי היא סקס, אז זה לא יקרה בפגישה הזו. הוא אמר שמקווה שאבין ותהיה לי סבלנות. הוא הוסיף גם שלמרות זאת, הוא חושב שאני מושך מאוד, ושמחתי על כך. אחר כך הסביר שהוא חרדתי מאוד לגבי סקס עם על המחלות שמסתובבות בדאון טאון תל אביב. הוא סיפר לי שלא עשה סקס כבר המון זמן ומעולם לא נפגש עם מישהו שהכיר באטרף. הסתבר שהוא ראה בי אדם מיוחד שראוי לאמון כזה וציפיתי מאוד לפגישה שלנו.
כשהגעתי הוא היה חייכן לבבי ומארח למופת, אלב אני רציתי יותר. רציתי להיות קרוב אליו, רציתי לגעת בו ורציתי לנשק אותו, אבל ישבנו בנפרד, הוא על ספה קטנה ואני על כורסא שבצידה. היה אולי מטר בינינו אבל זה הרגיש לי כקילומטר כי כל מהותו שידרה לי: "אל תיגע בי". הרגשתי כמו איזה נער בן 15 בדייט ראשון שמת לשים את היד שלו על מי שאיתו אבל לא מעיז לעשות את הצעד שיקרב בינינו, כלומר לעבור מהמקום בו ישבתי לשבת לצידו על הספה.
הוא הכין לנו משהו קל לאכול והביא שתיה, אני הדלקתי איזה ג'וינט שהוא שמח להשתתף בעישונו אבל לא התקדמנו לשום קרבה פיזית עד אחרי שסיימנו לאכול. החלטתי שאני חייב לבדוק אם יש שם משהו. אם הוא רק ביישן חרדתי שיש לי סיכוי איתו או שהוא פשוט נמשך אלי רק איטלקטואלית ולא פיזית, למרות שציין כמה פעמים שאני מושך בעיניו. נשמתי עמוק, לא רציתי שיבהל אבל החלטתי לעשות את הצעד שלי ואמרתי לו שאנחנו ממש רחוקים. שאלתי אם אפשר להתקרב קצת, ובבד בבד עם השאלה, בלי להמתין לתשובה שלו, קמתי והתיישבתי לידו על הספה הקטנה.
הוא אמר בחיוך ביישני שהוא רואה שלא חיכיתי לתשובה שלו ואני שלחתי יד מהסס לללטף אותו קצת והרגשתי את רעידותיו, מהתרגשות או פחד או שניהם יחדיו. זה היה קצת הזוי. הבחור כבר לא ילד, וגם אני מזמן לא, אבל שנינו מתנהגים כמו שני נערים צעירים ובתוליים שלא נגעו בגבר מעולם. רכנתי קצת לעברו לנשיקה קלילה על השפתיים והוא חייך, רעד קלות ומיד התרחק והכריז: "זהו, מספיק". אבל זה ממש לא הספיק לי ומסתבר שגם לא לו.
המשכנו לדבר ושוב עשיתי איזה צעד לכיוון נשיקה והפעם היא היתה קצת יותר ממושכת. לא עבר הרבה זמן, למרות עוד כמה הפסקות והכרזות ש"זהו מספיק" ולמרות שידי כבר ליטפה את גבו החלק ואף קצת דרומה לכיוון ישבנו, כיוון שהוא הרחיק אותי ממנו במהירות, הוא הפשיר והלך עד שכבר התנשק איתי כמו שצריך עד הסוף.
לא יודע מאיפה בא לו התשוקה הזו פתאום. לשוני כבר חדרה עמוק לפי ולשונו לפי והסכר נפרץ. הוא התנשק איתי בלהט שלא חוויתי אי פעם בעבר. נשיקות הורסות, חמות רטובות, עמוקות וכל כך ארוכות שכבר הגענו כמעט לכלות הנשימה. הוא לא יכול היה להפסיק להתנשק איתי ורק המשיך עוד ועוד ועוד. גם כשעצרנו לנשום קצת, מהר מאוד הוא חזק לנשק אותי ולומר כמה שאני מטריף אותו. זה היה כל כך טוב וכך כך חושני. לא חשבתי שאפשר ליהנות כל כך מנשיקה. אין דברים כאלה. כולי כבר רטטתי מהתרגשות והזין שלי איים לקרוע את המכנסיים, אבל נותרנו בתמימות הנשיקות סוף האלה ולא מעבר לכך. התנשקנו שעה אולי שעתיים, לא יודע. איבדתי את תחושת הזמן שכמו עצר מלכת. שנינו המסנו בנשיקה או בעצם באין ספור הנשיקות האלה את כל המרחק שלא הצלחנו לגשר עליו במשך תשע שנים ארוכות.
אחרי שלוש - ארבע שעות שהייתי אצלו הגיע הזמן ללכת. התחתונים שלי כבר היו רטובים מפריקאם. גם כשעמדתי על סף הדלת לעוד נשיקת פרידה קטנה אחת היא היתה לעוד סדרה שניה של נשיקות בלתי מסתיימות וכל כך מענגות. האופטימיות שלי שבסופו של דבר יהיה בינינו גם חיבור גופני ולא רק אינטלקטואלי, השתלמה לבסוף, בניגוד לכל התרבות קצרת הרוח בשוק הבשר האטרפי.
אני יודע שעוד ארוכה הדרך לסקס או מציצה או אפילו לכך שאמצא את עצמי מתי שהוא ערום איתו במיטה. אם לפגישה ולנשיקה לקח לו להגיע תשע שנים, אין לי מושג כמה זמן יקח עד שנתקדם עוד קצת. הוא אמר לי להיות סבלני והוא היה הכי ברור בעולם לגבי רתיעתו מסקס וחרדותיו, אבל אני אופטימי. אני מאמין שנועדנו להכיר יותר מקרוב ואני מקווה שלא ירחק היום ואתחבר אליו חיבור מושלם בלי מחיצות של בגדים, חרדות ועכבות.
רצו לי
כל מיני שירים שקשורים לנשיקות בראש אבל בסוף בחרתי בשיר מתאים יותר לסגנון
המוסיקלי שהוא אוהב, הבלוז של פעם. שיר שמתאים ושאני גם אוהב מאוד כי הוא
מייצג את התחושה שלי שאחרי כל השנים האלו סוף סוף זכיתי להכיר אותו מקרוב.
אז אחרי כל ההקדמה הזו קבלו שיר מופלא שבמקור הוא משנת 1941, אבל שנדמה לי שהגרסה הטובה והמוכרת ביותר שלו הינה דווקא משנת 1960 - Etta James - At Last:
ובעצם לכבוד הנשיקות המהממות של הבחור המיוחד הזה החלטתי לצרף פה עוד שיר ישן. במקור הוא משנת 1960 בביצוע Betty Everett משנת 1964 אבל אני מעדיף את הגרסה המאוחרת יותר של הזמרת שר משנת 1990, אז קבלו את השיר - Cher - The Shoop Shoop
Song (It's In His Kiss):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
