לפני כמה ימים הלך לעולמו אחד היוצרים המרגשים של המוסיקה בדור האחרון. בעצם, לאור גילו, זה כבר שני דורות, והכוונה לליאונרד כהן שבגיל 82 ולאחר כחמישים שנות קריירה, נדם קולו.
ליאונרד כהן היה אדם ויהודי חם שביקר והופיע בישראל פעמים אחדות כולל חודשיים של הופעות בהתנדבות בפני חיילי צה"ל בתקופת מלחמת יום כיפור
ואחריה. קולו החם, המלודיות והמילים של שיריו נגע פרטו לרבים על נימי
הרגש. חלק מהם מביאים אותי אפילו לידי דמעות. מי שמכיר אולי יבין על מה אני
מדבר, ומי שלא - מוזמן לעשות היכרות עם היוצר המיוחד הזה. שיריו, לעיתים
מלאנכוליים ולעיתים מרוממי רוח, אבל בכולם שזור חוט הזהב של האהבה.
מעל
כולם עומד שירו המרטיט "הללויה" שזכה לאין ספור גירסאות כיסוי. יצירת מופת של ממש. אז הללויה ליאונרד כהן, So long.
ואלו הן שבע מיצירותיו האהובות עלי ביותר, לפי סדר כרונולוגי:
1967:
1969:
1984:
1988:
ובהשראת השיר האחרון, קחו איזה תמונה סקסית לשטוף את העיניים...