לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2007

על הומו קטן, סטרייט וביסקסואל שהולכים מכות אצלי בתוך הבטן (אלגוריה מס' 2 על עצמי)


הערה: אלגוריה זו אינה קשורה לשום אדם אמיתי מלבד לדברים שמתרחשים אצלי בעצמי במעמקי הבטן.

 

הייתי סטרייט מיום הולדתי ועד שבגיל 14 או משהו כזה נולד לי איזה הומו קטן בבטן. לא יודע מאיפה הגיע העובר החוצפן הזה. הריון ספונטני ראשון אחרי אלפיים שנה מאז ישו הנוצרי? אולי, אבל בעצם גם ההריון הספונטני של מריה הקדושה מרוח הקודש קצת, אממ... (איך לומר זאת כדי לא לפגוע ברגשותיהם הדתיים של אחינו הנוצרים) קצת שנוי במחלוקת. בטוח שלא נולדתי איתו, עם ההומו הקטן הזה. אני לא חושב שהוא היה בגֶנים. נראה לי יותר הגיוני שהוא נולד כתוצאה מאיזה שהן השפעות חברתיות וסביבתיות בימי נעורי. לא משנה איך ולמה הוא נולד, אבל מרגע שהתמקם אצלי עמוק בבטן, אי אפשר היה לגרש אותו משם.

בהתחלה הוא בקושי העז להזיז את הראש ולהסתכל קצת מסביב. כל פעם שניסה לזקוף קצת את ראשו, חטף מהסטרייט שישב שם כבר אי אלו שנים לפניו, איזה בומבה בראש ונאלץ להוריד אותו בחזרה.

 

 

שני גרמי מדרגות נסתרים היו אצלי בבטן. האחד קצר יותר אך עם מדרגות לולייניות ועקלקלות, שהובילו מתחתית הבטן למעלה הזין. גרם המדרגות הזה היה אמנם קצר אך מסוכן יותר. גרם המדרגות השני הוביל מהבטן בשורה ארוכה ארוכה של מדרגות תלולות עד לחדר החדרים שנמצא עמוק עמוק בלב.

המסע לשם היה ארוך ומייגע, אך ההומו הקטן שנולד לי בבטן אפילו לא ניסה לעשות אותו. איך שלמד ללכת על שתי רגליו רצה לצאת ולחקור את גרם המדרגות הקצר והמסוכן לזין. הסטרייט ארב לו שם בפינה ואהב לשים לו רגל בלי שהוא מרגיש, או סתם להעיף לו סטירה ולצעוק עליו "תחזור למקומך, ילד, זה לא בשבילך" וההומו הקטן נאלץ לשרך רגליו חזרה למעמקי הבטן. פעם אחת הסטרייט תפס אותו באמצע גרם המדרגות, משך לו במכנסיים וגילגל אותו כל הדרך למטה. ההומו הקטן גמר את זה עם כמה שברים ובמשך כמה שבועות היה בגבס, מרותק למיטה, והסטרייט יכול היה לחגוג בשקט.

 

עברו השנים וההומו הקטן כבר לא היה כל כך קטן. הוא התחזק והלך. הוא ראה את הסטרייט עולה במדרגות למעלה הזין והוא ראה אותו עולה גם בגרם המדרגות הארוך עד לחדר חדרי הלב. לא הרבה פעמים עלה הסטרייט בדרך הארוכה אל הלב, אבל פעם בכמה שנים הוא ארז ציוד וצידה לדרך בתרמיל ויצא למסע האלונקות הארוך והמתיש הזה. לפני כן הוא דאג לקשור את ההומו הקטן למיטה, שלא יצא לו למסעות אסורים לזין בזמן העדרו.

 

יום אחד אחרי שחזר הסטרייט, חבול ומוכה, ממסעו הארוך לחדר חדרי הלב ושיחרר את ההומו הכבר לא-כל-כך-קטן מאזיקיו, ניצל ההומו את ההזדמנות והתנפל על הסטרייט החבול. הוא ראה אותו חבול וחשב שזו שעת הכושר שלו, אך הוא טעה. הסטרייט היה עדיין בוגר וחזק ממנו ולאחר מאמצים לא קלים, גבר עליו. בקושי, אבל בכל זאת גבר.

 

מאותו יום המכות ביניהם הפכו לריטואל קבוע וגרמו לי להרבה כאבי בטן. ההומו הגדל והולך המשיך לבדוק את גבולות כוחו וחוץ מזה היה לו קצת משעמם שם בבטן, בלי שניתנה לו ההזדמנות לעלות במעלה המדרגות ולראות קצת מה קורה שם בחוץ. הסטרייט ניסה לשכנע אותו בדיבורים שאין לו מה לחפש שם. לא במעלה הזין ולא במעלה הלב. סתם תתעייף במדרגות ואולי אפילו תפצע בדרך ובשביל מה? בסוף תגלה שקר שם בחוץ. תשאר איתי פה בבטן, מה רע לך? כשזה לא הלך בדיבורים הסטרייט עבר לשפה השניה, וכיסח את ההומו המסכן במכות.

 

הסטרייט אמנם לא היתה חברה כל כך נעימה להומו המסכן, אבל הוא היה יותר טוב מכלום. עד שהוא יהיה יותר חזק ממנו, לא היתה להומו שום ברירה. לפעמים הוא אפילו נהנה מללכת מכות עם הסטרייט. לפעמים, רק לפעמים, אפילו נדמה היה להומו הקטן שהסטרייט עצמו גם נהנה, ואפילו קצת עמד לו הזין מכל התגוששות הזו, אבל הסטרייט הכחיש הכל מכל וכל.

 

 

ההומו התחיל ליהנות מהמגעים האלה עם הסטרייט, אפילו שהיו כרוכים במאבקים בהם עדיין היתה ידו על התחתונה. הוא ידע שהסטרייט אמנם היה חזק ומבוגר ממנו וגם היה הומופוב מצוי, אך זה כל מה שהיה לו. ההומו התחיל לבנות על זה שאולי יום אחד יצליח למשוך את הסטרייט לצד שלו. שהסטרייט יפסיק להיות סטרייט ויתחיל להשתעשע במחלקה שלו. חוץ מזה מי יש לו כבר פה במעמקי הבטן חוץ ממני? רק אז קלט ההומו שבעצם הסטרייט לא חייב אותו. שבניגוד אליו, ההומו הוא לא החברה היחידה של הסטרייט. שכל פעם שבא לו, יכול הסטרייט לטפס במעלה המדרגות לזין או ללב ולצאת לחגוג שם בחוץ עם בנות, טפו, טפו, טפו.

 

 

ההומו עדיין היה חלש מדי כדי לגבור על הסטרייט ולעלות במדרגות חרף התנגדותו, אז הוא ישב לחשוב על פתרון אחר. "לחבל במדרגות" הבליח הרעיון במוחו. כך לא יוכל הסטרייט לצאת עוד למסעותיו. זה לקח לו זמן אבל כעבור כמה חודשים הצליח ההומו לאסוף לו ממרחבי הבטן את כל החומרים הדרושים להכנת שני מטעני חבלה. אחד הוא הניח בגרם המדרגות העולה אל הזין והשני בגרם המדרגות אל הלב, אבל אז הוא נתקל בבעיה. היה לו רק נפץ אחד עם מתג הפעלה מרחוק ונפץ שני עם חיישן דריכה. הוא התלבט איפה לשים מה ובסוף החליט לשים את הנפץ הבטוח עם ההפעלה מרחוק במדרגות העולות לזין ואת הנפץ עם חיישן הדריכה במדרגות העולות ללב, כי לשם ממילא הסטרייט לא עולה כל כך הרבה.

 

למחרת הפעיל ההומו את מטען החבלה הראשון והרס את גרם המדרגות לזין. בצר לו ובהעדר דרך להגיע לראש הזין, יצא הסטרייט למסע הארוך אל הלב, אולי משם יימצא לו איזה מעבר נסתר לזין. אם לא, אז גם בחדרי הלב יכול להיות אחלה. אמנם במסעות הקודמים שלו לשם הוא יצא חבול ומרוט, אבל הסטרייט עדיין היה אופטימי. אופטימיות זהירה, אמנם, אבל הוא לא איבד את התקווה למצוא באחד מחדרי הלב את האחת והיחידה. את התקווה אמנם הוא לא איבד, אבל באותו יום הוא איבד את שתי רגליו בפיצוץ שקרה כשדרך על המטען שהניח ההומו במדרגות העולות ללב.

 

ההומו אסף אותו אליו, עשה לו חוסם עורקים וחבש את פצעיו. הוא לא רצה שהסטרייט ימות, רק שיפנה לו את הדרך קצת כדי שהוא יוכל לחגוג. מזל שפה בבטן קורים כל מיני ניסים, חשב ההומו, אז גם הרגליים של הסטרייט יחזרו ויצמחו. זה יקח קצת זמן, אבל זה יקרה. רק שהרגליים החדשות שלו יהיו הרבה יותר חלשות מהישנות ויהיה לי יותר קל נגדו. בינתיים, הרווחתי כמה חודשים שאני יוכל לחגוג לבד בלי שהמניאק הזה יפריע לי, חשב ההומו, אבל אז הבין שמרוב להיטותו לנצח את הסטרייט הוא גם דפק את עצמו. אמנם הסטרייט היה חדל אונים ומרותק למיטה, אבל גם להומו לא היה עכשיו שום גרם מדרגות, לא לזין ולא ללב. את שניהם הוא הרס במו ידיו. ההומו עשה ספירת מלאי, הכין תוכנית עבודה לשיפוץ המדרגות  והבין שלבנות גרם מדרגות חדש יקח לו כמה חודשים, בערך הזמן שיקח לסטרייט לצמח שוב את רגליו. "פאק, פאק, שיט" מלמל ההומו לעצמו. הסטרייט שהבין איך ההומו אכל אותה, התחיל לחייך לעצמו מתחת לשפם שלא היה לו.

 

ההומו הבין שאין מה לעשות ושהסטרייט הוא כל מה שיש לו. גם הסטרייט הבין, שאין מה לדבר על מסעות ללב
או לזין בחודשים הקרובים וכי ההומו הוא כל מה שיש גם לו. ההכרה במצב הזה ששניהם תקועים בו יחד, גרמה לשני ההפכים המוזרים האלה להתקרב באופן מפתיע זה לזה. לא עבר הרבה זמן והסטרייט שצמא לחברת אדם אחר, עצם את עיניו והזמין את ההומו להצטרף אליו למיטה. הוא עדיין נאבק בו על המיטה, אבל הפעם המאבק לא היה על "מי ינצח" אלא על מי יהיה למעלה ומי למטה. למעלה או למטה, זה לא משנה, הסטרייט רצה רק לתקוע. תוך כדי מעשה הוא המשיך לדמיין לעצמו שישבנו החלק והמתוק של ההומו הוא איזה ישבן של אחת הבחורות שהכיר במסעותיו הרבים. שרגליו של ההומו שנפתחות לקראתו הינם רגליה של בחורה שמראה לו את הפתח למנהרת האהבה שלה, שמילות החשק שנלחשות לאוזניו הינן מילותיה של בחורה נחשקת ולא של הומו צעיר ומרדן. הסטרייט המשיך לשקר לעצמו והוא חי עם זה טוב, כי זה מה שהיה לו בינתיים. רק בינתיים, הוא חזר והבטיח לעצמו, עד שהרגליים שלי יצמחו מחדש, ואז אני אחזור להיות הסטרייט הרגיל שהייתי, סטרייט לכל דבר.

 

מלבד שעשועי מיטה עם הסטרייט, שקד ההומו גם על הקמת גרם המדרגות מחדש. הוא בחר במדרגות המוליכות לזין, כי המדרגות אל הלב עוד לא ענינו אותו כל כך והן גם היו גבוהות הרבה יותר. הוא כבר רצה לצאת למסע משל עצמו, למצוא גבר של ממש, כי נמאס לו מכל זיוני הסרק העצמיים האלה בבטן, עם הסטרייט חסר האונים. ההומו רצה לצאת החוצה לפני שהסטרייט יהיה מספיק חזק למנוע זאת ממנו, ולכן הוא עבד במרץ. מנגד, המאמצים הפיזיים שהשקיע הסטרייט בכל שעשועי המיטה שלו עם ההומו, גרמו להתחזקות מואצת של גופו. הרגלים התחילו לצמוח בקצב מהיר מהמצופה שהלך והדביק את הקצב המואץ בו בנה ההומו את המדרגות לזין.

 

אחרי שלושה חודשים הכל קרה יחד. רגליו של הסטרייט כבר צמחו חזרה למלוא אורכן והוא עשה את הצעד הראשון מחוץ למיטה. צעד קטן ומהוסס שמיד לאחריו נאלץ לחזור למיטה כי חש סחרחורת, אבל מחר או מחרתיים, ידע הסטרייט שהוא כבר יהיה מסוגל ללכת. כדי לעמוד בכך לפני שההומו יסיים את המדרגות ויברח לו, עסק הסטרייט מבוקר עד ערב בתרגילים לחיזוק שרירי רגליו החלושים. כעבור יומיים היה כבר הסטרייט מסוגל להלך ובאותו יום ההומו הניח את המדרגה האחרונה בגרם המדרגות החדש המוביל אל הזין. הוא סיים לעשות זאת מאוחר מאוד בלילה והיה ממש רצוץ אחרי כמה ימים שעבר בקצב מוגבר. ההומו היה גמור. לא היה לו שום כוח לצאת אותו לילה למסעות מחוץ לזין ובטח שלא היה לו כוח לזיין אף אחד. אני אנוח, אקום בבוקר כמו חדש ואצא למסע הראשון שלי לזין, חשב ההומו לעצמו. הסטרייט הנכה הזה כבר לא יוכל לעצור אותי.

 

למחרת בבוקר קמו שניהם על רגליהם. ההומו קם כדי לצאת למסע הראשון שלו לזין ואילו הסטרייט קם כדי למנוע זאת ממנו. אבל אז קרה משהו מפתיע. ההומו הרגיש בחילה. הוא עוד לא הכניס לפה שום דבר בבוקר וכבר בחילה? מה זה יכול להיות. בצעדים כושלים הוא זרז עצמו לחדר השירותים והקיא שם את נשמתו. אחרי זה הוא הרגיש חלש ומסוחרר והשתרע חסר אונים במיטה. ההומו לא ידע זאת אבל שוב קרה נס בחלל הבטן. בניגוד לכל חוקי הטבע, ההומו נכנס להריון. הוא לא שמע על קונדומים והסטרייט לא חלם שגבר יכול להכנס להריון, אבל בבטן המוזרה שלי הכל יכול לקרות. רגליים צומחות מחדש וגם גברים נכנסים להריון. אחרי הריון לא קל, כשהסטרייט לא עוזר לו בכלום ואפילו התכחש לעצם אחריותו להריון הזה (כאילו היה שם מישהו אחר בסביבה), ילד ההומו בן זכר. הסטרייט היה עסוק אז באחד ממסעותיו לזין או ללב ורק ימים רבים אחרי הלידה הוא חזר אלי לבטן.

 

"עוד הומו קטן" אמר הסטרייט כשראה את הבן, עיווה את פניו והתרחק משניהם. מאותו יום היה ההומו עסוק יותר ויותר בגידול בנו ושכח מכל תוכניותיו לצאת למסעות לזין או ללב. הסטרייט יצא מדי פעם בלי לומר להם מילה והמשיך לא להתייחס לבן שהיה תינוק, גדל לילד וכעת היה נער מתבגר. אמנם לא עברו הרבה שנים, אבל בבטן הזאת הזמן עובר בקצב מואץ מאוד. אחת ושתיים והנער היה לבחור והבחור החליט שהגיע הזמן שלו לצאת למסע אל הזין. הסטרייט רצה לקחת אותו לבתק בתולות ואילו ההומו אמר לו שחבל לו על הזמן, כי הוא חינך את הבן והבן יהיה אך ורק הומו כמוהו.

 

מה רבה היתה הפתעתם כשאמר להם הבן שהוא חושב שהוא בכלל ביסקסואל. "ביסקסואל?" נחרדו ההומו והסטרייט. "בחיים לא! או שאתה סטרייט או שאתה הומו. אתה חייב לבחור." אבל הבן סרב לשמוע. הוא אמר שנראה לו שהוא ביסקסואל וזהו. שהוא רוצה לנסות את זה גם עם בנים וגם בנות. שלא רוצה לבחור בכלל. הדבר גרם למהומות ברחבי הבטן. ההומו והסטרייט לא כל כך ידעו איך להתמודד עם הבן המרדן הזה שלהם. בתחילה הם ניסו לעשות זאת בשכנועים, אבל כשהשכנועים לא הועילו, הם הלכו בדרך היחידה שבעצם הכירו. "יאללה מכות" קראו ההומו והסטרייט והתנפלו יחד על הבן לכסח לו את הצורה עד שיחליט מה הוא ולמי הוא שייך.

 

היה לי כאב בטן מאוד רציני באותו יום מכל המכות האלה. גם בימים הבאים הם לא הפסיקו ללכת מכות שם בפנים אצלי בבטן. על מסעות לזין או ללב אין מה לדבר כי כל אחד מהם חושש שבהעדרו, יתחיל האחר להזדיין עם מי שבא לו ולאהוב את מי שמתחשק לו. ואם הם עדיין לא הבינו איך להסתדר זה עם זה, אז במקום להזדיין ולאהוב הם ממשיכים ללכת שם מכות עד עצם היום הזה. מה שבטוח זה שהבטן שלי לא מפסיקה לכאוב כבר לא מעט זמן. 
נכתב על ידי , 19/2/2007 15:48   בקטגוריות דעות ומחשבות, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-17/11/2007 22:17



576,498
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)