פילבוקס

פרק ד'

(מתוך השיר "שלח לי מלאך" -  יובל בנאי/משינה)

הלכתי לחדר, תפסתי את תאוותי המתעוררת שכבר שיוועה לגאולה והתחלתי להביא ביד. מחשבתי נדדה בין כל האפרודיזיאקים האלה שהסתובבו סביבי הבוקר, היא-לי, אלדין ועד לסיום הבלתי נמנע עם דמותו הנחשקת של זוהר שאפילו עוד לא הספקתי לראות הבוקר, אבל לא מש ממחשבתי אפילו לרגע. הייתי כבר על סף הגמירה כשלפתע נפתחה הדלת בבת אחת וקולו של זוהר נישא בקול רם כבר "אז מה אמרה לך היא-לי, אתה חייב לס.." ולפתע עצר וגם אני נאנקתי ועצרתי לרגע, אבל לראות אותו על הבוקר ועוד עם מכנסי ספורט קצרים וללא חולצה כבר היה יותר מדי בשביל הזין המגורה שלי. לא הייתי צריך לעשות עוד הרבה. רק ליטוף קל אחד או שניים, כשאינני מסיר לרגע את מבטי מחזהו החשוף ורגליו הארוכות של זוהר, והזין התיז מטחי זרע לעברו בלי שום חשבון.

"כוס אמק ליעד, יא מאונן חרמן. על הבוקר אתה צריך לעשות לי את זה? אתה לא מאונן עלי, אני מקווה" אמר זוהר שהסקרנות גברה אצלו, כנראה על הבעת המיאוס שהיתה נסוכה על פניו כשראה מה אני עושה.

"קודם כל, אני לא צריך אותך בשביל לאונן, זוהר. אתה לא השמש והעולם לא מסתובב סביבך, אתה יודע. דווקא פספסת הבוקר קטע קצר שלי עם היא-לי בפתח חדר הרחצה, שלא לדבר על החבר החצי סלבריטי שלה שראיתי הבוקר.

"מי? מה? שחרר פרטים" אמר זוהר, סגר את הדלת מאחוריו והתיישב לידי על המיטה מתעלם מזה שמכנסי מופשלות והזין החשוף שלי עוד מטפטף מהגמירה שגמרתי רק לפני רגע.

נשכבתי על המיטה, בתנוחה שחשבתי למפתה אבל לזוהר היא לא הזיזה מכלום והתחלתי לשחק לעצמי בביצים. רציתי להתעלל בו קצת, להביך אותו עם המיניות הגלויה שלי. נראה אותו מתמודד עם זה. זוהר לא הרגיש כל כך בנוח. "אתה חייב לעשות את זה מולי?" הוא שאל אותי "אי אפשר לדבר איתך רגע בלי שתתעסק עם עצמך?"

"זה קצת קשה לי. תרתי משמע. במיוחד כשהגוף הסקסי שלך יושב לי על המיטה במרחק תפיסה" אמרתי לו תוך כדי צחוק עד שהוא לא ממש ידע אם אני רציני או סתם מסתלבט עליו. זו היתה הדרך שלי להתחמק מהמציאות. לזרוק איזה בלון ניסוי כאילו בצחוק ולראות מה תהיה התגובה. "אני צריך זיון אמיתי" המשכתי בשלי, מתעלם ממה שזוהר רצה לשמוע "אז או שהיא-לי סוף סוף תיעתר לחיזורים הבלתי נלאים שלי אחריה, או שאתה תתפשט ותשכב איתי כאן ועכשיו. או שאני אנסה לפתות את הבחור שלה. לזין החרמן שלי כבר לא משנה כלום" אמרתי והצבעתי על הזין שכבר חצי עמד מחדש.

זוהר כאילו התעלם מהרמז "גם כן אתה והשטויות שלך" הוא אמר "תגיד כבר מה קורה עם היא-לי והבחור הזה שלה. מי זה בכלל? הוא שווה?"

"אלדין הוא מותק של בחור. כן, ממש מותק של בחור. הוא והיא-לי ממש צמד חמד מקסים. חבל שלא קראו לי להצטרף אליהם אתמול בלילה" אמרתי והתחלתי ללטף את הזין המזדקף יותר ויותר.

"אלדין?! ה-אלדין?!" אמר זוהר.

"מה אתה מכיר אותו? מה לך ולרוקרים, חשבתי שאתה יותר בענין של ראפ" עניתי.

"מה אתה צוחק עלי? מי לא מכיר את אלדין?" ענה זוהר.

"יש חוגים או יותר נכון לומר קהילות או בעצם 'קהילה' ששם הוא די מוכר, ולא רק בגלל איכותו כזמר, הוא בחור די נחשק שם" אמרתי לו, שולח בלון ניסוי נוסף לעברו "אז מאיפה בדיוק אתה מכיר אותו? מה, הצטרפת ל'קהילה' זוהר? אז למה אתה ממשיך להתחמק מהזין שלי כל הזמן?"

"די כבר איתך. אני יודע שאתה סתם מנסה לשחק לי אותה גיי חרמן כדי להרגיז אותי מחדש. אני כבר לא ילד מטומטם בן 18 שצריך להוכיח משהו למישהו, אז אתה יכול להפסיק את המשחק. כבר שמעתי עליך ועל ריקי הנימפומנית בשירותי הנכים בפקולטה."

"כבר שמעת? שמעו של הזין המהולל שלי הולך לפניו, אני רואה. אז מה לא בא לך לטעום ממנו קצת? ריקי דווקא אמרה שיש לו טעם של סוכריה על מקל."

"ריקי הזאת לכל זין מצמידה שם תואר. על שלי היא דווקא אמרה שהוא מזכיר לה טילון בטעם אגוזי פקאן" אמר זוהר וכשרה את מבטי התמה הוסיף " כן, גם אותי היא תפסה לאיזה חפוז באוניברסיטה, במחסן שליד המכונות צילום. אני חושב שאפילו ראיתי אותך תקוע שם עם ערימת מסמכים כשהתגנבנו. אבל עזוב אותי מריקי, מה קורה עם היא-לי ואלדין."

"משום מה אתה מתחמק מלומר מאיפה אתה מכיר אותו, זוהר. יש לך מה להצהיר ? יש לך מה להסתיר?"

"אין שום כלום להסתיר. מאיפה אני יודע איך אני מכיר אותו? אולי מהרדיו או משהו. או שראיתי את הקליפ החדש שלו בערוץ 24. כן. זה בטח מהקליפ. נו, מה לא ראית? הקליפ הזה שצילמו בסין או משהו" אמר זוהר והמשיך להפתיע אותי מרגע לרגע "יצא לו אחלה קליפ. אז מאיפה היא מכירה את האלדין הזה בכלל? נראה לך שזה רציני? היא אף פעם לא הביאה בחורים לדירה לפני כן. אני מתאר לעצמי שהיו לה עוד בחורים כי היא לא נזירה, אבל לדירה היא לא הביאה."

לבשתי את הבוקסרס שלי ואמרתי לו "לא יודע. לא נראה לי שזה יכול להיות רציני. זה בסך הכל אלדין, זוהר. אתה מכיר את כל הרוקרים האלה. סטוצים לא רציניים או נסיונות לשחק עם המיניות הבלתי מוגדרת שלהם. אני אפילו לא בטוח שהוא ממש סטרייט, זוהר. יש שמועות, אז אתה יכול להפסיק לדאוג. בעצם, אולי תתחיל לדאוג, כי איך שאתה נראה הבוקר, הוא עוד עלול להדלק על הגוף החשוף והחטוב שלך, אם הוא לא נדלק כבר. הוא אפילו הסתכל על התמונה שלך עם היא-לי. אתה יודע, זאת שעל השולחן שלה, ושאל אותי עליך." שיקרתי לו וכעסו של זוהר ניצת בן רגע.

במבט לאחור, זה היה קצת אירוני. דווקא הרמזים האמיתיים שלי לגבי משיכתי אליו, נחשבו בעיניו כשקרים וכנסיון להסתלבט עליו ואילו השקר הגדול שאלדין נדלק עליו, דווקא אותו זוהר קיבל כאמת לאמיתה. הרמז הזה שהוא עלול להיות אובייקט מיני נערץ על איזה גיי הדליק את זוהר. לא במובן המיני, אלא במובן העצבני. מה שנקרא 'הדם עלה לו לראש' והוא התנפל עלי במכות עם ה"סתום יא מניאק" הילדותי שלו ואני התגלגלתי מצחוק, מה שהרגיז את זוהר עוד יותר.

התגוששנו כמו שני נערים בני 17-18, כמו אז לפני שנים, רגע לפני הקטע ההומופובי ההוא שלו. כאילו לא עברו ארבע שנים מאז, הכל חזר אלי ובגדול. התחושות, התשוקות ואולי אף קצת אהבה לזוהר הבלתי מושג. הפעם זוהר לא עשה שום מאמץ להסתיר את הזין העומד שלו וכששלחתי את ידי לתוך מכנסיו ואחזתי בו, עיניו רק נעצמו מעונג. ליטפתי לו קצת את הזין והביצים ולמרבה מבוכתו, תוך דקה או שתיים, הוא גמר בכף ידי.

"לא ליעד. זו היתה טעות. אני מצטער" אמר זוהר "זה הכל מרוב חרמנות כל הלילה על היא-לי ועל מה שאלדין עשה לה ולא אני. הייתי צריך להתפרק וכבר לא היה משנה לי כלום. אני מחבב אותך, אתה יודע, אבל אני לא גיי ואני לא רוצה אותך ככה. לא בדרך שאני רוצה בנות. אם הייתי גיי, בטח הייתי נדלק עליך מזמן, כי אתה אחלה, ליעד ואני לא סתם אומר את זה. כוסאומו, למה הכל צריך להיות מסובך כזה?"

"גם אני לא בטוח מה אני ואני לא מרגיש צורך להכנס להגדרות" אמרתי לו "אני יודע שאני אוהב אותך ואת היא-לי ואני לא מתלבט בקשר לכלום. אני רציני לגמרי, זוהר. אני לא מבין בשביל מה צריך את כל ההתלבטויות האלה. למה אסור לי לעשות מה שעושה לי טוב, בחור או בחורה, או שניהם יחד? אבל מי שלא רוצה אותי אני לא אכריח אותו. מי שירצה, יקבל אותי בגדול. את כל הכיף והעונג אני מוכן לתת ולחלוק עם מי שמוצא חן בעיני. ההפסד כולו שלך זוהר."

לרגע לא אמר זוהר מילה. הוא הביט בי ארוכות וניסה לעכל את מה שאמרתי לו. את מה שכל הזמן ניסה לגרש כזבוב טורדני ולהתייחס אליו כמשהו לא קיים. את האמת על מה שאני מרגיש כלפיו וכלפי היא-לי. הרגשתי שהוא מתלבט איך להגיב. אולי הוא הסתיר עוד אמת אחת משלו. כל כך הסתיר שגם הוא כבר התקשה למצוא אותה. ידעתי שחייבת להיות איזו שהיא משמעות לזין העומד שלו במגעים הפיזיים ביננו. למגעים הכאילו עצבניים וכאילו אקראיים האלה ביננו. וחייבת להיות איזו שהיא משמעות לזה שהוא נתן  לי להביא לו ביד. זו לא יכולה להיות חרמנות בלבד. יש מספיק בנות בעולם שישמחו לפרוק את זוהר מחרמנותו, אז למה דווקא אני?

"קח את הזמן שלך, זוהר. אני מקווה רק שעד שתחליט לא יהיה מאוחר מדי, בשבילך, בשבילי או בשביל היא-לי" אמרתי.

"ליעד" אמר זוהר לבסוף במבט מרוכז ורציני "אני רוצה לבקש ממך משהו. אני רוצה שתבטיח לי לעולם לא לספר להיא-לי מה קרה. אני לא רוצה שהיא-לי תדע מזה. אני לא שאף אחד ידע" אמר זוהר בלחץ ומבוכה לא מעטה.

"אין מה לספר" אמרתי לו "לצערי, אין מה לספר, אז אל תדאג" לחצתי בידי על כתפו לחיצה מעודדת, נתתי לו נשיקה מרפרפת על צווארו היפה וזוהר הלך. הוא הלך ואני התחלתי לחשוב על אלדין ועל יום חמישי הקרוב בזאפה ועל מה, שאולי, הוא ניסה לרמוז לי. רציתי מישהו שירצה בי, שירצה בי כל הזמן והמישהו הזה לא עומד להיות זוהר או היא-לי, אז מי?

פרק ה'

שלח לי מלאך

 שיקח, שיקח אותי ללב

 שאוהב ומחכה לי

 ורוצה בי כל הזמן

(מתוך "שלח לי מלאך" -  יובל בנאי/משינה)

זוהר הלך ואני הלכתי לחפש את עצמי בפקולטה. לשכוח מכל תעתועי הלילה והבוקר ההזוי הזה. זוהר הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהוא לא רוצה בשום קטע פיזי איתי, אז שיחנק עם העקרונות שלו. גם כל פלרטוטי עם היא-לי לא הועילו אז לא היה לי הרבה מה לעשות בקשר לשניהם. הייתי בטוח שאנחנו יכולים להיות מאושרים יחד. ממש יחד, אבל הם לא רצו, והדרך שלנו אל האושר היתה תלויה בהם עכשיו. שיגע אותי שהם לא יכלו לראות זאת בבהירות כמוני, אבל אני לא הלכתי להשאיר את החיים שלי על hold והייתי חייב למצוא משהו אחר. כעבור ימים ספורים, ביום חמישי בזאפה, חשבתי שאולי מצאתי.

אלדין קלט אותי כבר מהבמה. בסופו של דבר הגעתי להופעה לבדי. היא-לי התחמקה באיזה שהוא תירוץ של עיפות או כאב ראש, אני כבר לא זוכר, ולזוהר היו לפתע סיכומים להכין, אז שניהם נשארו בבית. אולי לא היה נעים להיא-לי לפגוש את אלדין אחרי אותו לילה שאני-לא-יודע-מה-קרה בניהם אז. היא לא התנדבה לספר ואני לא שאלתי למרות שהייתי מאוד סקרן לדעת. גם זוהר היה סקרן לדעת, אז שפעם אחת ינסה לברר בעצמו ויספר לי אחר כך. למה תמיד אני צריך להיות השליח שלו אליה?

היו רגעים בהופעה שהרגשתי שאלדין ממש שר בשבילי. הרגשתי מוזר והרגשתי מחוזר. זה לא קרה לי קודם וגם לא הייתי בטוח אם אני קולט נכון את הסימנים שלו. אולי הוא סתם מנסה להיות נחמד. למה אי אפשר אף פעם ממש לדעת? אבל לא התלבטתי יותר מדי כשהציע לי להצטרף אליו לאפטר-פארטי אחרי ההופעה ומלבד שאלת נימוסין "למה היא-לי לא באה" לא נראה שהוא התענין בה יותר מדי. במונית הוא שאל אם יש לי אופטלגין כי מתפוצץ לו הראש מכאבים וחוץ מזה הוא מת מעיפות.

"אז תנוח קצת עד שנגיע" אמרתי לו "תשים עלי את הראש ואני אעשה לך נעים" וכבר אספתי את גופו המיוגע אלי, והוא נשכב ושם את ראשו על רגלי. ליטפתי לו את הראש, סרקתי את שיערו באצבעותי ועשיתי לו מסאז' לקרקפת. אין מי שלא אוהב את זה וגם אלדין, כצפוי, אהב ועצם את עיניו מרוב עונג.

"זה טוב, ליעד, זה ממש טוב. האצבעות שלך ממש מרגיעות. אני מרגיש את הכאב ראש שלי מתחיל להתפוגג, גם בלי אופטלגין. אתה האופטלגין שלי."

"רק אופטלגין?" אמרתי לו והוא פקח את עיניו ואמר בחיוך כל כך מתוק "אני מקווה מאוד שלא". בלי לומר עוד מילה הוא הרים קצת את ראשו ואני התכופפתי אליו ופיותינו נפגשו לנשיקה ראשונה. עם טעימת שפתיו ולשונו נגמרו לי כל סימני השאלה לגביו, אבל עדיין לא הבנתי מה הוא עשה עם היא-לי באותו הלילה. על סף הכניסה למסיבה הוא עצר ואמר "אני יודע שהבטחתי, אבל האמת שאני כבר רצוץ. אכפת לך אם נלך הביתה במקום?"

לא היתה לי שום בעיה עם זה. העדפתי את הבילוי האינטימי בבית בלי כל ההמולה שמסביב אז נסענו אליו הביתה. אלדין גר בדירה אחת ברח' מרכז בעלי מלאכה, שתי מטר משיינקין, עם עוד שני רוקרים שדווקא באותו לילה החליטו לעשות סשן אצלו בבית. לא היה מצב לפזר שם את ההפגנה אז אמרתי לאלדין "אולי אצלי?" ואלדין הנהן.

בדרך עוד שאלתי אותו אם זה לא מוזר לו להיות איתי אחרי הלילה שעשה עם היא-לי והוא ענה שלא, כי גם לא קרה משהו מיוחד ביניהם. רק אז נודע לי שהוא מכיר אותה מהצבא, שהיה מ"פ בגדוד שלה והיא היתה פקידת מבצעים. הוא סיפר שהם היו ונשארו ידידים טובים שנותנים גב זה לזה בעת צרה. "באתי רק קצת לעודד אותה אותו לילה. היא-לי  היתה קצת בדיכי מיחסו האדיש של זוהר אליה. כנראה שהיא בנתה על זה שכשתכנס לגור איתם, הוא ישנה את יחסו, אבל זה לא קרה. אמרתי לה שהוא צריך לקנא כדי שמשהו יוציא אותו מהאדישות, אז סגרנו את הדלת ושמנו את הגרב על הידית, כאילו אנחנו עושים שם מי-יודע-מה."

"ועלי לא היא חשבה? לא היה אכפת לה שאני אקנא?" שאלתי.

"לא. לא בגלל שלא אכפת לה ממך. היא יודעת מה אתה מרגיש כלפיה, אבל יודעת גם שתפרגן לה אם היא תמצא בחור שהיא אוהבת. כי ככה אתה. היא אמרה לי עליך ועל הקשר המיוחד שלכם. אחרי כל הסיפורים שלה עליך אמרתי לה שאני לא מבין אותה. שאני ממש לא מבין למה היא ממשיכה לנסות להשיג את זוהר כשיכולה להשיג בלי שום בעיה בחור חמד כמוך שמת שהיא רק תנקוש באצבעותיה לעומתו."

"ומאיפה אתה יודע שאני בחור חמד?" שאלתי אותו.

"קודם כל, מכל הסיפורים שלה עליך. חוץ מזה הספיק לי מבט אחד בך באותו בוקר בחדר הרחצה. האמת שקצת קינאתי בה ורציתי לטעום קצת. שאלתי אותה אפילו אם יכול להיות לי מצב איתך והיא אמרה שאתה אף פעם לא מדבר על זה אבל נדמה לה שאתה מסתכל על בחורים לא פחות מאשר על בחורות. לא שאני חושב שאני בחור ששווה להסתכל עליו או משהו" אמר אלדין.

"ועוד איך שווה" אמרתי לו ודחפתי את היד לתוך מכנסיו אבל בדיוק אז הגענו אלי הביתה ונאלצתי לשלוף אותה. כל כך רציתי את אלדין באותו רגע. אם הנסיעה היתה קצת יותר ארוכה אני לא בטוח אם הייתי יכול להתאפק עוד הרבה זמן. אולי היינו עושים את זה שם במונית, מתכסים בז'קט עור שלו או משהו ומתעלמים מנהג המונית. אך ברחוב לא יכולנו לעשות את זה. בינתיים נאלצתי להסתפק בשאיפת את ניחוחו המתוק מתוך כף ידי עד שנכנסנו הביתה.

אלדין נכנס בסערה אל חיי כשזוהר והיא-לי נכנסו בסערה זה לגופו של זו, אך בזמן שנכנסנו הביתה עוד לא ידעתי את זה. דלת חדרה של היא-לי סגורה כשאיזו חולצה ישנה תלויה על הידית ואילו החדר של זוהר היה ריק. חשבתי שהוא יצא לבלות, אבל בבוקר התברר שחרדת הנטישה המדומה שחווה זוהר בגלל הלילה שבילה אלדין בחדרה של היא-לי, משך אותו לזרועותיה ולמיטתה ללילה ארוך של סקס סוער במיוחד.

ואולי הלילה הזה היה בשבילם הפעם קצת יותר מסקס בלבד. כמו זוג יונים מאוהב הם נראו בבוקר. אוחזים ידיים ומצטחקקים צחוק טפשי של אוהבים שסיבותיו העלומות ידועות רק להם. אלדין שהיה הרוג מעייפות מההופעה ומהבלוי הלילי הקצר מדי שלנו במיטה לפני שהתמוטט לי מרוב עיפות באמצע הזיון, עדיין ישן. ישבנו שלושתנו לאכול ארוחת בוקר קלה והם כל הזמן חיכו לראות את תגובתי. נדמה לי שאפילו גבותיה של היא-לי נזקפו כשראתה שאני אדיש כביכול לזוגיות הנרקמת שלהם. "אז אתם ביחד?" היה כל מה ששאלתי ושניהם חייכו ואמרו "כנראה שכן" והתגובה היחידה שלי לכך מול מבטיהם המשתאים היתה "אחלה" כשחזרתי ללעוס את הטוסט והביצה מקושקשת.

"מה אתה מבשל לנו שם?" שאלה היא-לי החשדנית "משהו חשוד פה"

"לא מבשל לכם כלום. אני מפרגן לחבר והחברה הכי טובים שלי שמצאו אחד את השני מחדש אחרי כל כך הרבה זמן. טוב, אם הייתם מזמינים אותי להצטרף, לא הייתי מתנגד, אבל מישהו מלמעלה כבר דאג לשלוח לי מלאך משלי."

"אהה! ידעתי !" אמרה היא-לי "ומי המאושר?"

"מאושר מאוד" אמר אלדין שיצא באותו רגע מפוהק מהחדר וצעד אל המטבח לבוש בתחתוני טנגה בלבד "את לא יודעת מה את מפסידה, היא-לי". לסתו התחתונה של זוהר נשמטה מטה מרוב הפתעה ולא נסגרה עד שהיא-לי סגרה לו אותה. "מה יש לאכול?" הוסיף אלדין שרכן אל עבר שפתי לנשיקה משוחררת ששמטה את לסתו של זוהר שנית "חוץ מהפה שלך אני מתכוון".

"טוסט וביצה מקושקשת, אם אתה אוהב. יחד עם סלט חסה בצל עגבניות ושמן זית ספרדי."

"יאמי" אמר אלדין והתיישב לטרוף את הארוחה.

אחר כך חזרנו לחדר מותירים את היא-לי וזוהר ההמומים והחלקתי לתוך ישבנו השחום והחלק של אלדין לזיון איטי ורגוע של בוקר.

אחרי שגמרתי ירדתי לליקוק ארוך ואינטנסיבי של כל גופו המתוק מכף רגל ועד ראש, כשבדרך עקפתי את הזין, מותיר את השיא לסוף. אחרי שהמשכתי להטריף לו כל פיסת עור אפשרית חוץ מפיסה שאליה הוא הכי התאווה שפי יגיע, נמאס לאלדין מכל העדינות המרפרפת הזאת, מענגת ככל שהיתה. הוא שלח את שתי ידי ואחז בראשי בנחישות, מוליך אותי אל הזין שלו שכבר השתגע מזקפת אבן לוחצת ולוהטת מחום.

ירדתי עליו לקרר את להטו הרב וחלבתי אותו בשפתי ולשוני החוקרת עד תום. אחרי שאלדין גמר עוד ועוד ועוד ירדתי עם לשוני לחור המתוק שלו ושלחתי אותה פנימה, מה שגרם לו לרטוט בהנאה מחודשת ומה שגרם לזין שלי לרצות לבקר בתוכו שוב. אחרי ששנינו כבר היינו על הסף והחור שלו היה כבר רטוב כראוי שלחתי את הזין פנימה שוב כשרגליו של אלדין נכרכות מאחורי בחוזקה ומדביקות את כל גופי אליו. אלדין אהב את מה שנתתי לו והוא רצה בי כל הזמן. על הלימודים כבר דילגתי באותו יום והמשכתי לספק את תשוקותינו שוב ושוב, בין ארוחה למקלחת ושוב למיטה. הרגשתי מסוחרר מהבחור המדהים הזה והראש שלי כבר היה בעננים.