כמה חיכיתי לזה. שלושה שבועות של התחמקויות נגמרו סוף סוף. ניחשתי, הרגשתי, אבל לא הייתי בטוח.
הוא לא יודע, אבל אני כבר המשכתי הלאה. למרות זאת עדיין הייתי צריך לקבל את ה- closure שלי במקום שרשרת של מסרים סותרים. העדפתי לשמוע את האמת בפרצוף. סוף סוף הוא אמר. אני לא מבין עד עכשיו בשביל מה היו כל המשחקים האלה אבל העיקר שאני יודע שזה נגמר. אני יודע את האמת. האמת משחררת, למרות שהבוקס בבטן כואב.
לא מבין ולא אבין את כל השקרים והמשחקים ברגשותיהם של אחרים דווקא מצד מישהו שבתחילת ההיכרות אמר לי שהוא חבול מקשר קודם. אני בכל מקרה אדבק באמת. אולי יום אחד האמת גם תשחרר אותי לגמרי.
ולכבוד האמת המשחררת הזאת בחרתי שני שירים שאני אוהב האחד, True של להקת Spandau Ballet:
This is the sound of my soul
This is the sound
Always slipping from my hands
Sands a time of ts own
Take your seaside arms and write the next line
Oh I want the truth to be known
והשני Free של סטיבי וונדר:
Free to be sure of
What I am and who I need not be
Free from all worries
Worries prey on oneself's troubled mind