מצב הרוח הלירי (או שמא תרצו לומר רומנטי) שורה עלי בזמן האחרון ועל כנפיו הביא אלי את שירו הישן של ג'ון דנבר -
Annie's song, אשר הקטע הבא מתוכו אומר לי המון, במיוחד בימים אלה:
You fill up my senses
Like a night in the forest
Like the mountains in springtime
Like a walk in the rain
Like a storm in the desert
Like a sleepy blue ocean
You fill up my senses
Come fill me again
כה אמר לי מקס: "דווקא בחול אתה נראה סקסי"
היום היתה לי פגישת צהריים נוספת עם מקס, הפעם במסעדה איכותית ואפילו קצת רומנטית. רצינו את אחד מחדרי ה- VIP שבהם יש יותר פרטיות אבל כולם היו תפוסים, אז עלינו לקומה השניה שהיתה ריקה והתמקמנו בפינה מאחורי איזה עמוד, שם היתה לנו קצת פרטיות שלא ממש ניצלנו למרות שהיינו ממש לבד. אולי ניצלנו רק קצת בעצם, לכמה ליטופים מעל ומתחת לשולחן ולהצמדת רגליים אלה לאלה. רק כשסיימנו ועמדנו ללכת לא יכולנו שלא להתחבק ולהתנשק שם בקומה השניה של המסעדה מאחורי העמוד. אחר כך הלכנו לחוף הים שנמצא לא רחוק. היתה שעת אחר הצהריים מאוחרת - בין ערביים. התיישבנו על החוף, חלצתי נעליים והכנסתי אותם לתוך החול הנעים והטוב. לא היו הרבה אנשים בסביבה ולאט לאט הרגשנו חופשיים יותר להתקרב זה לזה. לא היה אכפת לי שהחול נדבק לי לכל מקום, אמרתי לו שאני כבר אתנקה אחר כך, אך מקס אמר: "דווקא בחול אתה נראה סקסי" ולא הייתי צריך יותר כדי להתקרב אליו עוד יותר, להשתרע על גופו באופן חלקי, כשרגל אחת בין רגליו ולשלוח את ידי לשוטט קצת מתחת לחולצה שלו וברווח המדליק בין הישבן הסקסי שלו למכנסיים. גם מקס לא טמן את ידו בצלחת אם כי הגניב כמה מבטים מודאגים לעבר איזו קבוצה של צעירים שהיו אולי חמישים מטר מאיתנו. ניסינו להתעלם מהם כי השמש כבר שקעה ולא נראה לי שהם יכלו לראות הרבה. בכל אופן, חוץ מקצת חיבוקים ליטופים ונשיקות לא עשינו הרבה, כי בכל זאת זה הרי מקום ציבורי. היינו בחוף הים אולי שעתיים וזו היתה נירוואנה אמיתית, אך הגיע הזמן ללכת. הפרידה בסוף כל פגישה לא קלה לנו ולוקח די הרבה זמן עד שאנחנו מצליחים להתנתק זה מזה. גם הפעם זה היה כך. הפגישה הזו עם מקס מילאה אותי אנרגיות והרטיטה לי את כל החושים, למרות שלא היה סקס. מי אמר שלא יכול להיות המון כיף גם בלי סקס?
אז לכבוד מקס שממלא לי את החושים ועושה לי רק טוב, רשות הדיבור לג'ון דנבר ולשיר היפהפה שלו כאן: