שיר הפתיחה של סדרת הטלוויזיה העתיקה Happy Days יושב לי בראש כל השבוע ולא בכדי. אכן ימים מאושרים עוברים עלי בזמן האחרון. אחד ממכרי הוירטואליים אף הרהיב ושאל אותי היום מה פתאום באמצע הימים המאושרים האלה אני נזכר בו ומדבר איתו. האמת שבאותו רגע לא היה לי הסבר מניח את הדעת, אך נראה לי שדווקא כשיש לי מצבי רוח קיצוניים, בין של אושר ובין של עצב, אני מרגיש צורך גדול יותר לדבר עם אנשים. תהיה הסיבה אשר תהיה, אנצל את ההזדמנות כדי לומר כמה מילים על סדרת הטלוויזיה החביבה ההיא.
אם כן, "ימים מאושרים" כפי שנקראה הסדרה כששודרה בארץ, עלתה לשידור בארה"ב בשנת 1974 ושודרה במשך כעשר שנים רצופות. הסדרה עסקה בחיי משפחה אמריקאית בשנות ה- 50' וה- 60'. הסדרה למעשה יצאה כספין אוף של סדרה מצליחה אחרת בשם Love American Style (אהבה נוסח אמריקה) שאף היא שודרה בארץ ונטלה עימה מסדרת האם שחקן צעיר, בלונדי, all-american-boy כזה בשם רון הווארד, ששיחק אף בכמה סרטי קולנוע, בין היתר בסרט הנעורים אמריקן גראפיטי (1973).
לימים עבר רון הווארד לצד השני של המסך וביים כמה סרטים נודעים כמו: ווילו והנסיכה (1988), אפולו 13 (1995), נפלאות התבונה (2001) ו- צפן דה-וינצ'י (2006).
בכל אופן, שיר הפתיחה של הסדרה הזאת החל מעונתה השניה היה השיר Happy Days, אשר מילותיו בהחלט משקפות את מה שעבר עלי בשבוע האחרון פלוס:
Sunday, Monday, Happy Days.
Tuesday, Wednesday, Happy Days. Thursday, Friday, Happy Days.
The weekend comes, My cycle hums,
Ready to race to you.
These days are all,
Happy and Free. (Those Happy Days)
These days are all,
Share them with me. (oh baby)
Goodbye grey sky, hello blue.
There's nothing can hold me when I hold you.
Feels so right, it can't be wrong.
Rockin' and rollin' all week long.