פילבוקס

כל מיני דברים שעוברים עלי בזמן האחרון הזכירו לי את השיר הישן והיפה הזה משנות השישים, אותו אמצו כהמנון פעילי שיוויון הזכויות בארה"ב בשנות השישים:  We shall overcome. לשיר ביצועים רבים טובים ומופלאים אשר מתוכם אני אוהב הן את הביצוע ההרמוני של פיטר פול ומרי והן את הביצוע בקולה הצלול של ג'ון באאז המופלאה.

נזכרתי בשיר היפה הזה מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היתה בעקבות הדיונים הנבזיים בכנסת בשאלת מצעד הגאווה וההשוואה שעשו חברי כנסת חשוכים בין ההומוסקסואלים לבין שפעת העופות. הסיבה השניה הינה הסיבה האישית שלי. טעות שעשיתי בשבוע שעבר עם האיש הלא נכון והעיקה עלי. טעות שכמעט עשיתי עם בחור אחר ונחמד, אשר כתוצאה מרגישות יתר פרשתי דברים שאמר לי בכלל לא בכיוון וכמעט קלקלתי במו ידי קשר שרק החל להרקם איתו. משהו נוסף שאולי טעיתי לגביו וגרם לחוסר נוחות אצל ידיד אחר למרות שכל כוונותי היו לטובה. החלטתי לחשוב חיובי. לחשוב שניתן להתגבר על הקשיים והמהמורות שבדרך אשר אני הולך בה, להרפא מהמכאובים עקב טעויות שאעשה בדרך ולהאמין שמחר יהיה טוב יותר, בדיוק כדברי השיר הזה.

התלבטתי איזה קטע לצטט מהשיר אבל בגלל שכולו יפה בעיני החלטתי להביא אותו במלואו [למי שיש כוח לקרוא קצת אנגלית קלה]:

We shall overcome,

we shall overcome,

We shall overcome someday;

Oh, deep in my heart, i do believe,

We shall overcome someday.