פילבוקס

הכל החל בזה שמקס לא יכול להפגש כבר שבועיים וגם הפגישה השניה עם שליו נדחתה למועד לא ידוע. החרמנות הלכה והצטברה בתוכי. פניתי ל- X ופניתי ל- Y, בדקתי פה ובדקתי שם ובסוף נזכרתי באנטון, אשר דיברתי איתו לפני כמה חודשים אבל לא עשיתי עם זה כלום. 

אנטון נראה לי חובב זיונים ותיק שמחפש זיונים נטו ושוחה בביצה הזאת יותר מדי זמן. לא היתה לי איתו שום כימיה. לא הרגשתי שום רצון להכיר אותו, לא נמשכתי אליו, לא מצאו חן בעיני פניו המבוגרות והעייפות שראו כבר הכל, לא אהבתי במיוחד את הריח שלו גם אחרי שהתרחץ, חוץ מהגוף החטוב והחלק שלו וישבן הבועה הגמיש והרך לא היה בו כלום בשבילי. רק קליפה.

למרות הכל, כשהזין עומד השכל בתחת. מרוב חרמנות הלכתי על זה. זו היתה טעות גדולה. חשבתי שלזיין אותו עדיף על להביא ביד. טעיתי בגדול. זה הרגיש יותר כמו לאונן על גוף של מישהו מאשר לזיין. זה היה קר, מיכני ומנוכר. אני לא רוצה זיונים כאלה, אני גם לא רוצה קשר עם אנשים שרוצים זיונים כאלה. 

מה שקרה איתו נתן לי תחושה שהדרדרתי. שזה לא אני. שאני צריך לחזור למסלול כמה שיותר מהר. כבר באותו ערב שלחתי לו הודעה שזה לא מה שאני מחפש. ידעתי שאני צריך מישהו שיעזור לי להעביר את תחושת הגועל. למזלי היה מישהו חמוד שעזר לי לעשות את זה די מהר.