פילבוקס

שני ארועים שלא קשורים כל כך זה לזה נקשרים אצלי לנושא הפנטזיות ומימושן ועד כמה זה יכול להיות מסוכן. איך החל הכל? בכל "אשם" יניב, ידידי מהסיייבר-סקס שאינני מכיר את פניו אפילו אלא רק את גופו מהצוואר ומטה. על ההתחרמנות הוירטואלית שלנו כתבתי כבר כאן.

באחד הימים בטוב עלינו ליבנו בזין החל יניב לדבר איתי על שלישיות. היתה לו איזו פנטזיה בראש להצטרף אלי ואל מקס לזיון משולש. בעיני רוחו הוא ראה אותי באמצע הסנדוויץ', כשמקס מקדימה והוא מאחור. נו טוב, אלו הפנטזיות שלו ולא שלי. אמרתי לו שקודם כל שיתן לי לטחון את הישבן החמוד שלו במציאות ואחר כך יתחיל לדבר איתי על פנטזיות שהסיכוי שיתרחשו נמוך מהסיכוי שאני אגיע עד יום הולדתי ה- 21 לירח [במילים אחרות: בלתי אפשרי, כי את יום הולדתי ה- 21 חגגתי כבר בשנת ****] 

זמן לא רב אחר כך אני משוחח עם מקס במסן וברגע של שעמום הוא מבקש ממני לספר לו משהו מעניין. החלטתי לזרוק חכה. אמרתי לו שמישהו הציע לי לעשות שלישיה: הוא אני ומקס. אחרי שמקס התאושש מההלם הוא שאל כמובן מה עניתי והשבתי לו שאמרתי שאין סיכוי שזה יקרה. מקס היה מרוצה מהתשובה ואז שאלתי אותו בעצם למה לא והאם לא מסקרן אותו לעשות משהו שהוא טרם עשה? מקס אמר שאני מספיק לו בינתיים והוא לא היה רוצה לחלוק אותי עם אחרים.

המשכתי לחפור ושאלתי אם אין לו פנטזיות אחרות ותשובתו התמהמהה מלהגיע. כתבתי לו שידבר חופשי ולא יתבייש ויספר לי מה הפנטזיה שלו, כי פנטזיות [כך אמרתי ברוב טפשותי] הן משהו שנועד להגשמה. תן לי להגשים לך את הפנטזיות, הוספתי לחפור לעצמי את הבור. ואז מקס, בהיסוס מה [פסיבי או לא פסיבי?] אמר שהיה רוצה פעם אחת להרגיש אותי מאחור. חשבתי שלא קראתי טוב ושאלתי אותו: רגע, אתה מתכוון שאתה רוצה לזיין אותי? כן, ענה מקס. זו הפנטזיה שלי.

עכשיו בתור אדם שמנסה לעמוד מאחורי המילה שלו נכנסתי לבעיה. אבל התחלתי להרהר בכך. למה לא בעצם? זה שלא ניסיתי את זה עד היום זה וזה שאני לא חושב שזה עושה לי את זה, זו סיבה שלא לנסות? ואם לא בשבילי, אולי בכל זאת בשביל מקס שנותן לי כל כך הרבה בחודשים האחרונים? מקסימום אני אסבול קצת, הוא יגשים פנטזיה ונמשיך הלאה. אבל האמנם זה יהיה כל כך פשוט? האם לא נחצה בכך איזה קו פרשת מים של יחסינו?

פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. כשנפגשתי לבסוף עם מקס אחרי שלושה שבועות שלא היינו יחד, כל מה שהוא רצה זה להרגיש את הזין שלי תוקע אותו חזק עד שהוא גמר בצעקות ושפריצים של שפיך על הבטן. הוא אומר שאני יודע ללחוץ לו על הנקודה הנכונה כשאני מזיין אותו והוא כנראה התגעגע להרגשה הזו הרבה יותר מאשר רצה לממש את הפנטזיה הנסתרת שלו. נראה לי שהפסיביות שלו הרבה יותר מושרשת ממה שהוא חשב. בילינו יחד כמעט יום שלם ומתוכם גם שלוש שעות של זיונים. הוא קיבל זין בכל תנוחה שיכול היה לחשוב עליה ואף הופתע מעוצמות הריגוש באחד הזיונים שהתרחש ספונטנית בג'קוזי המבעבע, למרות שזה היה הזיון החמישי או השישי במשך הסשן הזה. הוא חזר ואמר לי שאני הטוב ביותר שהיה לו ושהוא מת עלי. הוא לא מרגיש בשום שינוי אצלי, אבל דווקא היום הרגשתי שאני לא ממש נמצא איתו כל כולי. זה לא קרה לי בעבר, זה מטריד אותי, אבל זה המצב. בניגוד לעבר, אחרי שהסתיימה הפגישה לא הרגשתי שאני רוצה להפגש איתו שוב כמה שיותר מהר. הרגשתי מרוקן, לא רק פיזית אלא גם נפשית. האם זו עייפות החומר? האם חמשת החודשים שלנו מאז הפגישה הראשונה עשו את שלהם? האם אני מחפש את הדרך החוצה או שזו סתם הרגשה פוסט-זיונית שתחלוף עד מחר?