השבוע התלבטתי מה לעשות כשעמדתי בפני הברירה האם להעדיף ציפור אחת ביד על פני שתיים על העץ. הכל החל כשפנה אלי באתר ההיכרויות בחור עם הניק שאינו משתמע לשתי פנים: "תקע אותי" ושלח לי את "היי" הפתיחה הרגיל. הצצה קצרה בתמונות האירוטיות שאינן מותירות מקום לדמיון שבכרטיסו מצאה חן בעיני, אבל "תקע אותי" נשמע לי קצת בוטה מדי לטעמי. עניתי לו, כי אני בדרך כלל מנומס. חילופי דברים מהירים הובילו להזמנה הברורה לבוא ולתקוע אותו. אמרתי לו שאני גמור סחוט ותשוש והוא שאל למה. עניתי לו שהיה לי זיון ארוך של כמה שעות יום קודם ואני לא מרגיש ממש חרמן. זה דווקא הדליק אותו עוד יותר והוא התחיל לתחקר אותי לפרטי הזיון ההוא. מרוב עייפות ואדישות אפילו עניתי לו לפרטי פרטים וזו כנראה היתה הטעות הגדולה. יצרתי אצלו ציפיות ותדמית שאינה משקפת את מי שאני באמת. התדמית הזו היתה במסלול התנגשות עם המציאות כשתוך זמן קצר קבענו פגישה לזיון בוקר סוער.
עוד לפני המפגש המיועד יצא לי להכיר שני בחורים נחמדים אחרים באתר ההיכרויות. בחורים הרבה פחות בוטים והאמת שגם כנראה יותר לטעמי. בחורים שהזיון אצלם אינו חזות הכל ושמחפשים קשר יותר מאשר סטוץ, אם כי כשאמרתי להם שכרגע אני פשוט חרמן המשיכו להביע ענין בפתרון בעית חרמנותי. השיחות עם הבחורים הללו הסתיימו בסיכויים לדייט או סטוץ אבל ללא בטחון אם ומתי הם יתקיימו. "תקע אותי" היה ציפור אחת ביד, אירוטית מאוד, מפתה מאוד, אבל משהו לא הרגיש לי נכון. בפעם הראשונה מזה זמן רב קיבלתי רגליים קרות. פתאום לא בא לי להפגש איתו סתם כך לזיון קליל וחסר משמעות. לפחות לא באותו יום שקבענו. אולי בגלל שתי הציפורים האחרות שישבו על העץ ואולי סתם כי חשתי תחושת שובע מסטוצים. נלחמתי בעצמי ובסוף גמלה בליבי החלטה ושלחתי ל"תקע אותי" הודעה שלצערי לא מתאפשר לי להתפנות ולבוא לתקוע אותו בבוקר שקבענו. השיחה הסתיימה ב"נדבר כבר" הרגיל, אבל לא הייתי בטוח שאפילו אדבר איתו, במיוחד אם הענינים יתקדמו עם מישהו משני הבחורים האחרים.
באותו לילה "תקע אותי" פנה אלי שוב. מסתבר שאף אחד אחר לא תקע אותו בינתיים וביטול הזיון המיועד שלנו הותיר אותו חרמן במידה מוגברת. הוא רצה שאבוא באמצע הלילה והבטיח לי הרים וגבעות ובסוף התפשרנו על הבוקר. לא הייתי שלם עם ההחלטה, למרות שהייתי די חרמן, אבל חשבתי "ווט דה פאק" ניתן לו צ'אנס. העובדה שלא הייתי שלם עם ההחלטה גזרה את גורלו של הסטוץ, ככל הנראה. כשהגעתי לביתו של "תקע אותי" הופתעתי כשפתח את הדלת. הוא פשוט נראה בחור הרבה יותר טוב מהסקס-מניאק שציפיתי לפגוש. נראה כמו מישהו שהייתי שמח לפגוש אותו ולהכיר אותו למשהו יותר מסטוץ חסר משמעות. נראה גם עוד יותר טוב מאשר בתמונות. "תקע אותי" אחז בידי והוליך אותי מיד לחדר השינה שלו. לא אמר אפילו את ה- "תשתה משהו?" המקובל ולא כלום. לא הרגשתי בנוח עם זה. אפילו ירון גרון עמוק המנוסה שהזדיינתי איתו רק לפני ימים ספורים שאל את השאלה הבנאלית הזאת ונתן לי רגע או שניים לפני שקפץ עלי. אך "תקע אותי" לא קפץ עלי. התיישבנו על המיטה והוא חיכה שאני אעשה את המהלך שלי. נראה לי שהוא לא קלט נכון מי אני ומה אני. נראה לי שהוא ציפה שאני אשכיב אותו על המיטה, אקרע ממנו את הבגדים, אהפוך אותו על הבטן ואתקע אותו מהר חזק ובאופן אגרסיבי. פתאום במקום הבחור האקטיבי-אגרסיבי שהוא ציפה לקבל יושב לידו בחור שלמרות אקטיביותו הוא בעצם די עדין ואולי אפילו קצת ביישן. בחור שמחכה שהפרטנר שלו יתן לו להרגיש בטוח לפני שיעשה משהו, שמתכופף לעברו לאיזה נשיקה ראשונה ונגיעה מהוססת ואז עושה את הטעות הגדולה ביותר: מתחיל לדבר איתו. לדבר? מי שמע על בחור פסיבי עם ניק "תקע אותי" שמחכה לזין שפתאום מתחילים לדבר איתו? למה מה קרה? מה אני רוצה ממש להכיר אותו? "תקע אותי" הזדעזע מהרעיון המביש הזה. הוא עצר את הנשיקה המהוססת שלי ואמר לי: "נראה לי שהמפגש הזה הולך לכיוון אחר ממה שציפיתי. זה לא זה." הגרזן נפל על הסטוץ שטרם נולד. קמתי - באופן מפתיע אולי אף באנחת רווחה מסוימת - נפרדתי ממנו לשלום והלכתי.
האם זה בגלל שאני שלא תפסתי את הרגע והשכבתי אותו שם על המיטה להתחיל את האקשן? האם לא עשיתי את זה בגלל שהוא שלא נתן לי את ההרגשה הבטוחה שהוא אכן רוצה אותי? ואולי סתם לא היתה כימיה מצידו, אולי שפשוט לא הייתי לטעמו? האם נרגעתי מהשתרללותי או שזו רק הפוגה זמנית? שאלות. תהיות.
משום מה לא הייתי מאוכזב במיוחד מאובדן הסטוץ עם "תקע אותי" והתחלתי לחשוב על שתי הציפורים שנותרו על העץ, אבל למחרת בבוקר כשחזרתי לעבודה ופתחתי את המסנג'ר ציפתה לי הפתעה נעימה ממישהו אחר שלא ציפיתי לשמוע ממנו בכלל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
