פילבוקס

מכתב פרידה

אריאל

קראתי את המכתב שלך וההחלטה שלי רק התחזקה עוד יותר. אני יודע שאמרת לי שאתה מעדיף להמשיך להפגש איתי למרות שההתאהבות שלך חד צדדית, למרות שאני "רק" נמשך אליך גופנית וכמובן מחבב אותך, אבל לא מחפש קשר רציני. אני יודע שאני יכול להמשיך ליהנות איתך ואתה גם כן אולי תהנה איתי מהמפגשים האלה, אבל אני יודע שאני צריך להתעלות מעל המחשבה הזו לטווח קצר. אני חייב לשכוח מעצמי ומההנאות שלי ולחשוב עליך, כי ההתאהבות שלך מונעת ממך לחשוב באופן צלול ומפוכח. אני חייב לחשוב עליך כי אני יודע שאם זה ימשך הפגיעה בך רק תהיה קשה יותר ואתה האדם האחרון שהייתי רוצה לפגוע בו. זה לא מגיע לך.

כשקראתי את מכתבך הוא מאד נגע לליבי אבל גם גרם לי לתפוס את הראש ולומר לעצמי: "אלוהים אדירים, מה עשיתי?" אני חושב על מה שכתבת והמילים היפות והרגישות שלך לא נותנות לי מנוח. במיוחד המשפט בו אמרת שבפעם הראשונה בחייך למדת לאהוב באמת מישהו. לא ידעתי ולא העליתי על דעתי בכלל שאני האהבה הראשונה שלך. ידעתי שאני הראשון שנתת לו לנסות לחדור אל גופך אך לא הראשון שנתת לו לחדור אל תוך ליבך.

חשבתי וחשבתי עד שלא היה לי כח לחשוב יותר כי התשובה הברורה היתה כתובה על הקיר כל הזמן: איו תוחלת להמשך הקשר שלנו וכל יום שהוא ימשך רק יגביר את הפגיעה בך, נשמה טובה שלא עשתה רע לאיש. לזמן מה איבדתי את הראש אבל תפסתי את עצמי בידיים והגיע הזמן לעשות את הדבר הטוב והנכון - להפסיק את הקשר ביננו.

אני מקווה ומיחל לכך שהתקופה הקצרה שעברתי בחייך ומה שעשינו וחווינו יחד, תשאר אצלך כזכרון נעים וטוב ולא כחלום רע.

אני מאחל לך שתמצא את האהבה האמיתית שלך, את האהבה ההדדית שלך עם מישהו שיוכל לאהוב אותך בחזרה, כי זה מגיע לך. 

ולסיום, אם פגעתי בך באיזו דרך, אני מצטער. הו כמה שאני מצטער.

אחרי שאריאל קרא את מכתב הפרידה שלי במייל הוא שלח לי הודעה לדבר איתו דחוף  בטלפון. התקשרתי וזו לא היתה שיחה קלה. אריאל סרב לשמוע שזה נגמר, הוא היה מוכן להמשיך בכל תנאי ובכל דרך שאני ארצה, הוא התחנן, הוא בכה והלב שלי נצבט כי הוא בכל זאת הוא נגע לליבי. הפיתוי להמשיך להפגש איתו וליהנות איתו היה גדול, אבל ידעתי שאני חייב להיות חזק בשבילו, בשביל שנינו, אם כי ניסיתי, ככל הניתן, לרכך את המכה הכואבת.

ידידי ש' ששמע על הענין הציב אותי בפני כמה אמיתות נוקבות כשאמר:

"אולי באיזשהו מקום, אתה לא ממש רוצה להיעלם וקצת נעים לך אפילו עם החיזור שלו?

קשה להניח שזה לא מרים לך גם את האגו, הספור הזה... אבל מי לא נהנה להיות מחוזר ע"י מישהו כל כך צעיר? בינינו?"

אם להיות כן עם עצמי, יש צדק מסוים בדבריו. מחמאות והתאהבות של בחור שאני נמשך אליו (כי אחרת לא הייתי איתו בכלל) הם משהו נעים להתבשם בו, אבל הייתי חייב להתעלות מעל שיקולים לטווח קצר ומעל אינטרסים צרים, ועם כל הצער והכאב, לשים סוף לסיפור.

"שום הפתעות אין בסיפור

שוב הדמעות על האיפור

החגיגה נגמרת

המסכה נושרת

ושוב הדמעות על האיפור

והחיוך שעוד תפור

נפרם משפתותיך

נפרד כבר מעליך

וסוף לסיפור."

(יהודית רביץ – סוף לסיפור)

אפילוג

חלפו מספר ימים בהם לא דיברנו כשלפתע ראיתי שהמסן של אריאל מחובר. אני מניח שכל אחד אחר במקומי כבר מזמן היה מוחק אותו מרשימת אנשי הקשר ואולי אף חוסם ומנתק סופית כל סוג של קשר. אני לא כזה. אריאל נפגע כבר מספיק והיה חשוב לי לדעת שהוא מסתגל ומתגבר. גם אם לא אהבתי אותו, הוא בכל זאת נגע לליבי, אז שלחתי לו הודעה:

אני:         אני מקווה שנרגעת קצת בינתיים. שיהיה לך רק טוב.

אריאל:   כן

אני:         אני שמח לשמוע. דאגתי לך.

אריאל:   אתה אדם מקסים מאוד

אני:         תודה, אני מצטער שפגעתי בך

אריאל:   אני אשמח שמתי שהוא, אולי בעוד כמה שבועות, נפגש סתם לשתות

אני:         אולי נעשה את זה. אני תמיד זוכר את מי שהייתי איתו ואם בזמנים קשים כלשהם תצטרך אוזן ידידותית, אני כאן.

אריאל:   תודה, אני שמח לדבר איתך מדי פעם

אני:         זה בסדר, תרגיש חופשי לעשות זאת. ביי בינתיים חמוד.

אריאל:   ביי מתוק

ולכל האוהבים, כל המאוכזבים וכל הנפרדים רציתי רק לומר: היו רגישים גם לזולת.