פילבוקס

הבטחת שנמריא הרחק

מעבר לעצמנו

אבל נפלנו המומים

והחלום איננו"

(יהודית תמיר – רומיאו)

הו דניאל, זו היתה פנטזיה נהדרת, הפנטזיה שלך, אשר הפכה גם לפנטזיה שלי. לא חשבנו שהפנטזיה הזו תוגשם כל כך מהר, אבל מאז הגלידה והחיבוקים החמים לפני כשלושה שבועות אי אפשר היה כנראה למנוע את הבלתי נמנע.

ומה היה לנו שם? המון תשוקה, רוך ועונג. ברוח פסח המתקרב ירדת מצרימה לבדוק את המַטֵה שלי ואני התפעלתי מהמטה הכל כך יפה שלך וירדתי אף אני. המטה שלי נגע איפה שצריך והתחיל לחצות את ים סוף בחרבה, אך ברגע הקסום ההוא הישבן ראה וינוס וגבעות ישבנך כבר לא רקדו כבני צאן עם מטה התשוקה שלי, כי אמרת די דיינו.

הכל בעצם קרה קצת באופן ספונטני, בחיפזון, כמו ביציאת מצרים ההיא שכולם יזכירו אותה הערב. חבל שהפעם הראשונה וכנראה האחרונה שלנו היתה דווקא שם. אני יודע שבמקום אחר בזמן אחר יכול היה להיות הרבה יותר טוב, כי אני מכיר את עצמי. אני אוהב לפנק, לאט, עדין ובמשך שעות, אך ברכב הקטן שלי לא היו כל כך את הנתונים המתאימים לכך. הפנטזיה נגוזה והמציאות הרימה ראש. הייתי שמח לתת לה להרים ראש שוב, אבל אני בספק אם זה יקרה. גם יציאת מצרים וחצית ים סוף בחרבה היתה נס שקרה רק פעם אחת, אבל תמיד יכולות להיות הפתעות בחיים...  

חג שמח.