פילבוקס

את הויברציות הטובות שהיו לי ואת הריגוש שהיה לי בפגישה האחת והיחידה (עד כה) עם ערן, 24, לא הרגשתי כבר זמן רב, לפחות לא בעוצמה שהרגשתי אותן איתו. זה לא כך בשבילו, נראה לי. בשבילו אני רק סקס טוב (?) או סוג של הרפתקה וריגוש. דבר אחד אני יודע, ואת הלקח הזה למדתי די מזמן: אני גמרתי לחכות לבחורים. שיהיו מקסימים, מושכים ומטריפים ככל שיהיו. אם ערן יחזור ואם תהיה איתו פגישה נוספת שהוא טוען שהוא מאוד רוצה, אהלן וסהלן, אבל עד שזה יקרה, אני ממשיך בדרכי.

בפגישה ההיא שלנו אמרתי לו שאני חושב שפנטזיות נועדו להגשמה ושמחסומים נועדו לשבירה. משהו מזה ניתן לראות כבר בתמונה שבחרתי לבלוג (בצד שמאל למעלה ליד הניק "פילבוקס") עם הבחור שמביט כלפי מעלה ומנסה לשבור את החומות שהוא יצוק לתוכן. יש איזו הילה של פנטזיה שמחכה למימוש סביב הקשר-לא קשר הזה שלנו. אולי זה סתם הדמיון המפותח שלי שעושה מזיון או מפוטנציאל לזיון נוסף הרבה יותר ממה שיש בו, אבל כך אני מרגיש. אני רוצה מאוד להפגש עם ערן שנית. אני רוצה להצליח להשלים איתו את מה שלא השלמנו בפגישה הראשונה. אני רוצה שהפגישה השניה איתו תנסוק לגבהים חדשים של ריגוש וכיף. אולי זה גם יקרה.

ובינתיים השיר  Good vibrations של נערי החוף משנת 1966 שהיה לו חלק בהשראה לכתיבת הפוסט הזה. שיר זה אף מוקם במקום 6 ברשימת 500 השירים הטובים של כל הזמנים עפ"י הירחון רולינג סטון ונחשב לאחד השירים שעצבו את פני הרוק'נרול.